1 צפייה בגלריה
זוג חרדי
זוג חרדי
אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
בית הדין הרבני בפתח תקווה קיבל לאחרונה תביעת גירושין שהגיש בעל נגד אשתו, שהעלילה עליו שפגע מינית בילדיהם הן בתלונה במשטרה והן בפנייה לגורמי הרווחה. הדיינים פסקו כי במצב זה האישה נחשבת "עוברת על דת" ויש עילה לכפות עליה גט.
בני הזוג, המשתייכים לקהילה חרדית, הם הורים לשני ילדים בני 5 ו-3. במרץ 2022 הגיש הבעל תביעת גירושין שבה תיאר את מנת הסבל הגדולה שנפלה בחלקו בעקבות האשמות השווא של האישה. הוא הדגיש שגורמי הרווחה טיהרו את שמו והתלונות שהגישה אשתו במשטרה נסגרו.
בסמוך להגשת התביעה פנה בית הדין למרכז הרפואי שמיר לקבלת דו"ח מסוגלות הורית. בעריכת הדו"ח השתתפו פסיכיאטרית ופסיכולוגית, ונערכו למשפחה מבחנים ומבדקים מקיפים ומעמיקים. מדובר בדו"ח קשה שבסופו נכתב כי לא נמצא כל אישוש להאשמות האם לגבי פגיעה מינית במי מהילדים. נהפוך הוא: הקשר הפיזי והרגשי בין האב לילדיו שנצפה במפגשים הצביעו באופן ברור ומובהק כי האב משמש עבור הילדים משענת ביטחון קיומי.
על האישה נכתבו דברים קשים. מחברי הדו"ח ציינו כי מצבה הרגשי-נפשי קשה וכולל חוסר ארגון מחשבתי, עיוות חשיבה ותחושת נרדפות, וקושי בהבנת הקשר בין התנהגותה לתגובות הסביבה עד כדי מחשבות שווא וליקוי בבוחן המציאות. הם הוסיפו כי קרוב לוודאי שהרקע למצב של האישה הוא התעללות ממושכת רגשית ופיזית בילדות, שכללה הזנחה רגשית, ואף עלתה האפשרות של פגיעה מינית. התנהלותה הבלתי יציבה הובילה להתערבות הרווחה בדאגה והבטחת שלומם של הילדים.
המומחים המליצו על משמורת משותפת, כשהאב יקבל את הילדים בביתו ללא כל פיקוח. הומלץ לאם לקבל טיפול נפשי ממוקד טראומה לצד מעקב פסיכיאטרי ותרופתי. בנוסף, הומלץ לצדדים לקבל הדרכה הורית, על מנת לאפשר לילדים להתמודד עם התפרקות התא המשפחתי.
עו"ד ליאל לויעו"ד ליאל לוי
הדיין הרב אריאל ינאי הבהיר כי לפי ההלכה הכפשות וגידופים המופצים ברבים אינם עילת גירושין ואין בהם כדי לחייב בגט מדין עוברת על דת באישה, או עובר על דת באיש. "דברים אלה נעשים מתוך כעס ומריבה, וכך הם גם מתקבלים על שומעיהם", כתב.
מנגד, ציין, כאשר האישה פונה לשלטונות בטענות שווא על פגיעות מיניות או סטיות אחרות, יש לדון את האישה כעוברת על דת שחייבת לקבל גט (אך את כתובתה היא תפסיד רק אם התקיימה בה התראה). במקרה זה היא הגישה את תלונותיה במטרה שהבעל יוכר פדופיל ותישלל ממנו הזכות לראות את ילדיו. הוא הבהיר שתלונת שווא היא עילת גירושין של עוברת על דת.
בפסק הדין צוין כי האשמות האישה התבררו כלא מוכחות וכניסיון לתפור לבעל תיק פלילי. גם גורמי הרווחה, ועדת התסקירים ומומחי מכון שמיר שערכו את דו"ח המסוגלות ההורית קבעו בבירור שאין כל ממש בטענותיה של האישה. בנסיבות אלה נקבע כי האישה חייבת לקבל את גיטה כמי שהוכרה כאישה העוברת על הדת. צוין כי הוצאת שמו הרע של הבעל בקרב הקהילה שאליה משתייכים בני הזוג בה כולם יודעים על כולם, היא כשפיכת דמים ממש.
זאת ועוד, התנאי של האישה לסידור הגט היה לאחר שיוסדרו המזונות. היא אף העלתה את רף הדרישות לקבלת כתובה ופיצויים. בית הדין ניסה להביא את הצדדים להסכמות ונתן דעתו כי מדובר בהתנהלות קלוקלת מחוסרת תום לב שכל עניינה הוא לדחות את סידור הגט, וגרוע מכך - להשתמש בו כקלף מיקוח לדרישות שונות בנושא הקטינים. בסופו של דבר תביעת הגירושין התקבלה, והאישה חויבה לקבל את גיטה. הרב יגאל לרר והרב בן ציון הכהן רבין הצטרפו להחלטה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ האב: עו"ד יאיר שיבר ועו"ד דורון שיבר • ב"כ האם: לא צוין • עו"ד ליאל לוי עוסקת בדיני משפחה • הכותבת לא ייצגה בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין