255
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageצילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage

תיעוד נדיר בצבע: כך נראתה ארץ ישראל לפני כ-100 שנה

וינסטון צ'רצ'יל מבקר בישראל ב-1921, מאורעות תרפ"ט שפרצו ב-1929, הכותל, נהר הירדן והחיים עצמם שפשוט התנהלו להם במרוצת המחצית הראשונה של המאה ה-20 – כשחושבים על כל אלה קשה שלא לדמיין את הדברים בשחור-לבן. אוסף צילומים נדיר, שנצבע בטכנולוגיה מיוחדת והגיע לידי ynet, מספק הצצה ממגנטת אל העבר. חזרנו אל התמונות והסיפור המרתק מאחוריהן

תמונה כללית
גלעד כרמלי | פורסם: 06/09/2021
מושבת הצלמים האוטופית במאה ה-19 (צילום: משי בן עמי)
מלון "אמריקן קולוני" היוקרתי במזרח ירושלים אירח ברבות השנים אישים חשובים כמו וינסטון צ'רצ'יל, טוני בלייר, מיכאיל גורבצ'וב, ריצ'רד גיר, ג'יין פונדה ועומר שריף – אך סיפורו המעניין באמת של המקום שייך דווקא לימים שלפני הפיכתו לבית מלון, כשהמבנים שימשו את תושבי המושבה האמריקנית שנוסדה בירושלים העות'מאנית של המאה ה-19.
בין בני המושבה היו כמה שעסקו בצילום – והגיעו לארץ עם ציוד צילום מאוד מתקדם לזמנו, שלא היה מצוי באזור קודם לכן. מחלקת הצילום של המושבה האמריקנית החלה לפעול בשנת 1898, וחבריה נחשבים לראשונים שתיעדו את המתרחש בארץ ישראל ובמזרח התיכון של אותה תקופה. לידי ynet הגיע אוסף נדיר של צילומים שהותירו המתיישבים ונצבעו בטכנולוגיה מיוחדת על ידי חברת MyHeritage – והם מספקים הצצה בצבע לחיים באזור לפני כמאה שנה ויותר.
המושבה האמריקנית הוקמה ב-1881 על ידי נוצרים משיחיים ילידו שיקגו, שאליהם הצטרפו כמה עשרות אוונגליסטים משבדיה. מטרתם הייתה לחיות במעין קומונה שיתופית ואוטופית בארץ הקודש – שאליה, על פי אמונתם, צפוי ישו לחזור כמשיח. ואם ישו כבר מגיע, מוטב להיות שם כשזה קורה. ואם זה קורה – מוטב כמובן לתעד זאת.
בתחילה שכרו המתיישבים מבנה ברובע המוסלמי של העיר העתיקה. הם גזרו על עצמם כללים ואורחות חיים ייחודיים שכללו, מלבד השיתופיות הכלכלית, גם איסור על חיי מין ונישואים, פירוק המשפחות הגרעיניות, הגבלות על קשרים עם החוץ, התכנסות יומית עם טקסי וידוי ועוד – ועסקו בעיר בפעילות פילנתרופית.
כשגדלה הקהילה והגיעה ל-150 איש, היה המבנה השכור צר מלהכילם – והם עברו אל מחוץ לחומות, אל אחוזתה של משפחת חוסייני העשירה. המבנה הראשי של המלון כיום היה במקורו הארמון שבנה בן משפחת האצולה רבאח אל-חוסייני עבור ארבע נשותיו, ושאותו רכשו אנשי המושבה האמריקנית.
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageחיילים בריטים וחייל הודי מוצבים בשער האריות, אפריל 1920 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)

התחביב שהפך לביזנס של המושבה

את מחלקת הצילום של המושבה האמריקנית הקים אלייז'ה מאיירס, יהודי מומר שהיגר לירושלים מהודו. כחובב צילום מושבע, תיעד באוקטובר 1898 במצלמתו את מסעו של קיסר גרמניה וילהלם השני לארץ ישראל – והביקוש לתמונות הללו היה גבוה מאוד והן נמכרו בסכומי כסף גבוהים. בעקבות ההצלחה, הוקמה מחלקת הצילום כאמצעי פרנסה עבור המושבה, ופעלו בה צלמים ידועים כמו הול לארס לרסון, אריק מטסון וג'ון ד. וויטינג.
צלמי המושבה האמריקנית תיעדו אירועים היסטוריים שהתחוללו בארץ ישראל ובמזרח התיכון במהלך כמאה שנות פעילותם – ובראשם קרבות מלחמת העולם הראשונה בין הצבא העות'מאני לצבא הבריטי במערכה על סיני וארץ ישראל (1918-1915), מכת הארבה הקשה שפקדה את הארץ במהלך המלחמה, וכן טקס כיבוש ירושלים בידי גנרל אדמונד אלנבי וטקס כניעת העיר בפני הבריטים. כמו כן תועדו שיירות שבויי המלחמה הגרמנים שהובלו על ידי הצבא הבריטי אל ירושלים.
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageשיירת שבויי המלחמה הגרמנים מובלת ברחובות ירושלים במלחמת העולם הראשונה, 1917 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageשיירת שבויי המלחמה הגרמנים מובלת ברחובות ירושלים במלחמת העולם הראשונה, 1917 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageאחרי כניעת ירושלים העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה - משמר בריטי ראשון בשער יפו. 9 בדצמבר 1917 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
הצלם לרסון הוזמן לטקס כניעת העיר ירושלים על ידי ראש העיר, חוסיין סלים אל-חוסייני, שביקש להנציח את האירוע ההיסטורי שבו הניף דגל לבן ומסר אותו לשני סיירים בריטים ב-9 בדצמבר 1917. אולם לאחר שפיתח את התמונות וביקש את עזרת הבריטים בשליחתן לעיתוני העולם באמצעות דואר דיפלומטי – קיבל לרסון לפתע הוראה להשמידן, על מנת שרק הטקס שבו השתתף גנרל אלנבי יומיים לאחר מכן ייזכר כסמל לכניעת העיר. בעקבות כך, אבדו כמעט כל תצלומי טקס הכניעה, מלבד כמה תמונות בודדות שלרסון התעקש לשמור.
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageטקס הכניעה של ירושלים העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה. ראש העיר חוסיין סלים אל-חוסייני מניף דגל לבן ומוסר אותו לשני סיירים בריטים, יומיים לפני הכניעה הרשמית בפני גנרל אלנבי, 9 בדצמבר 1917 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
בחלק ניכר מהאירועים שתועדו, נכחו צלמי המושבה ביוזמתם – אולם ממשלת המנדט גם העסיקה אותם באופן קבוע והזמינה אותם להנציח טקסים ואירועים חשובים כמו ביקורים מדיניים, טקס חנוכת האוניברסיטה העברית בהר הצופים בשנת 1925, טקס חנוכת תחנת הכוח בנהריים בשנת 1932, וחגיגות הכתרת המלך ג'ורג' השישי ב-1936. כמו כן, צילמו צלמי המושבה צילומי נוף ואתרים ארכיאולוגיים – שנמכרו כגלויות לצליינים.
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageמלך ירדן עבדאללה הראשון מפעיל את הטורבינות יחד עם פנחס רוטנברג בטקס חנוכת תחנת הכוח בנהריים, יוני 1932 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
בתמונות מהאירועים ניתן לראות לא מעט פרצופים מוכרים מתקופת המנדט, כמו גנרל אלנבי, הנציב העליון הרברט סמואל, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, תומאס אדוארד לורנס ("לורנס איש ערב"), וינסטון צ'רצ'יל בימיו כשר המושבות הבריטי, מלך ירדן עבדאללה הראשון, מלך מצרים פארוק, מייסד "חברת החשמל פלשתינה" פנחס רוטנברג ועוד.
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageהנציב העליון הרברט סמואל אחרי ביקור בעמאן, 19 באפריל 1921 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageהלורד ארתור ג'יימס בלפור, הלורד אדמונד אלנבי והנציב העליון הרברט סמואל בטקס חנוכת האוניברסיטה העברית בירושלים, 1 באפריל 1925 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageהנציב העליון הרברט סמואל נפגש עם תומאס אדוארד לורנס ("לורנס איש ערב") ועם מלך ירדן עבדאללה הראשון, תחילת שנות ה-20 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageמלך מצרים פארוק ומשפחתו, צולם בין 1920 ל-1946 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageמלך ירדן עבדאללה הראשון, 1935 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageקבלת פנים לשר המושבות הבריטי ווינסטון צ'רצ'יל ורעייתו בירושלים. 28 במרץ 1921 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageשר המושבות הבריטי ווינסטון צ'רצ'יל מבקר יחד עם הבישוף רנה מקאינס בבית הקברות הצבאי בהר הצופים בירושלים, שם נקברו חללי הצבא הבריטי ממלחמת העולם הראשונה, מרץ 1921 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)

הכותל – מתפילות מעורבות ועד למאורעות תרפ"ט

באוסף בולטת תמונה שצולמה בכותל המערבי בתחילת שנות ה-20, ובה נראים גברים ונשים מתפללים יחדיו ברחבה הצרה שהייתה אז במקום. את הרחבה הגדולה המוכרת כיום חוסמים בתמונה בתי שכונת המוגרבים, שנהרסו מיד בתום מלחמת ששת הימים (1967).
בימי השלטון העות'מאני, עודדו השלטונות יהודים ממגורשי ספרד להתיישב בארץ ישראל. הסולטאן סולימאן המפואר שיקם במאה ה-16 את מבני ירושלים, בנה את חומות העיר העתיקה הקיימות עד היום והכיר באופן רשמי בכותל המערבי כאתר תפילה יהודי. עם זאת, עם השנים התרבו החיכוכים בין היהודים למוסלמים במקום, עד שבמאה ה-19 נאלצו היהודים לשלם לשלטונות העות'מאניים תשלום שנתי בסך 1,500 דולר עבור הזכות להתפלל ליד הכותל – עד שמשה מונטיפיורי החליט לקנות את הזכות לתמיד.
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageגברים ונשים מתפללים יחדיו מול הכותל המערבי בתחילת שנות ה-20. את הרחבה הגדולה המוכרת כיום חוסמים בתי שכונת המוגרבים, שנהרסו מיד בתום משלחמת ששת הימים (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
החיכוכים סביב הכותל הגיעו לשיאם בשנות ה-20 של המאה העשרים, ברקע מגעים של ההסתדרות הציונית לרכישת שכונת המוגרבים הענייה כדי לפנותה ולהרחיב על חשבונה את רחבת התפילה. בשל העומס הרב בכותל, הציבו היהודים במקום לקראת יום הכיפורים של שנת 1928 ספסלים ובפעם הראשונה גם מחיצה להפרדה בין גברים לנשים. המופתי של ירושלים, חאג' אמין אל-חוסייני, טען כי בצעד זה מנסים היהודים להשתלט על הר הבית והורה למואזין להשמיע מוזיקה בקול רם סמוך לכותל בזמן התפילות. בעיצומן של התפילות התפרצו אל קהל המתפללים שוטרים בריטים והסירו את המחיצה והספסלים.
התקרית שהסתיימה בניצחון לצד המוסלמי אפשרה לאל-חוסייני לגייס את תמיכת השכבות העממיות למאבק דתי-לאומי נגד היהודים, ומיד אחריה החל מסע תעמולה נמרץ להגנת מסגד אל-אקצא ושמירת זכויות המוסלמים בכותל. בצעד של התרסה, פתחה במאי 1929 המועצה המוסלמית העליונה מעבר אל הר הבית בצמוד לכותל, וכן שער ממסגד בשכונת המוגרבים היישר אל רחבת הכותל הצרה – דבר שהגביר מאוד את הנוכחות והתנועה של המוסלמים ליד המתפללים היהודים. תקריות אלימות החלו להתרחש במקום דרך קבע – והובילו בסופו של דבר באוגוסט 1929 לפרוץ מאורעות תרפ"ט.
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageמשפחות יהודיות נמלטות מירושלים בזמן מאורעות תרפ"ט, 1929 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageמאורעות תרפ"ט - חיילים בריטים צועדים ברחובות ירושלים בניסיון להשליט סדר. 1929 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
במהלך אותו שבוע של פרעות אלימות ומעשי טרור מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי נרצחו 133 יהודים ויותר מ-300 נפצעו. קהילות יהודיות עתיקות, כמו אלו של חברון, עזה, שכם וג'נין, ננטשו ונחרבו. מצד הערבים נהרגו 166, מרביתם בידי שוטרים בריטים כחלק מדיכוי המהומות.
צלמי המושבה האמריקנית תיעדו כמה מרגעי הדרמה במאורעות הדמים של תרפ"ט – ובתמונותיהם ניתן לראות המוני ערבים מתפרעים בעיר העתיקה מול שוטרים בריטים חסרי-אונים, משפחות יהודיות שנמלטו מירושלים בזמן הפרעות, חיילים בריטים צועדים ברחובות העיר בניסיון להשליט סדר, ואף יהודים מחכים בתור מחוץ לדואר בירושלים כדי לשלוח מברקי טלגרף ולהודיע לקרוביהם שהם בסדר.
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageערבים מתפרעים בעיר העתיקה בירושלים במאורעות תרפ"ט, 1929 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageיהודים מחכים בתור מחוץ לדואר בירושלים כדי לשלוח מברקי טלגרף במהלך מאורעות תרפ"ט, 1929 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)

מהמרד הערבי ועד להפגנות נגד הספר הלבן

הארץ לא שקטה גם לאחר שהמאורעות נפסקו, עד להתפרצות העזה הבאה עם פרוץ "המרד הערבי הגדול" באפריל 1936, אשר נמשך בהפסקות עד מרץ 1939. המרד המאורגן כלל בעיקר פעולות טרור של ערבים נגד מוסדות המנדט הבריטי ונגד יהודים, במטרה להביא לביטול התוכניות להקים בארץ ישראל מדינה יהודית, לפגוע במשק היהודי שנזקק עד אז לכוח עבודה ערבי לצורך קיומו, ולהקים בכוח מדינה ערבית עצמאית.
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageבני המושבה האמריקנית מחלקים לחם ליהודים בירושלים, בזמן המרד הערבי הגדול באוקטובר 1938, אחרי שהפורעים הערבים השתלטו על אזורי ההר והצליחו לנתק את העיר משאר היישובים היהודיים (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
בקיץ 1938 רשמו המורדים הישגים משמעותיים כאשר הצליחו להשתלט על רוב הדרכים הראשיות וגם על ערים רבות, ובין היתר ניתקו את ירושלים משאר היישובים היהודיים. בני המושבה האמריקנית תועדו על ידי צלמי המושבה מחלקים לחם לתושבי העיר היהודים בימי ה"מצור".
במהלך המרד נהרגו יותר מ-400 יהודים וכ-200 בריטים, אולם הוא לא השיג את מטרותיו. הציבור הערבי הוכה בעקבות המרד הן מבחינה כלכלית והן מבחינה צבאית, ואף הידרדר למצב של אנרכיה פנימית בשל טרור פנימי שהופעל כלפי מתנגדי המרד בקרב החברה הערבית והביא להירצחם של אלפים.
בעקבות המאורעות האלימים של המרד, ובניסיון נואש לפתור את בעיית הסכסוך היהודי-ערבי, פרסמו הבריטים במאי 1939 את "הספר הלבן של מקדולנד". במסמך המדיניות, שניסח שר המושבות מלקולם מקדונלד ואושר על ידי בית הנבחרים, נכתב כי בכוונת הבריטים להקים בארץ ישראל מדינה אחת עבור כל תושביה – היהודים והערבים יחדיו – וכן להגביל מעתה באופן משמעותי את עליית היהודים לארץ ואת האפשרות של יהודים לרכוש קרקעות בבעלות ערבית.
הספר הלבן התקבל בזעם על ידי היישוב היהודי, שראה בו בגידה של הבריטים והפרה של התחייבויותיהם להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל כפי שבאו לידי ביטוי בהצהרת בלפור. צלמי המושבה האמריקנית תיעדו את ההפגנות נגד המסמך. דוד בן גוריון כינה אותו "ספר המעל", כהתרסה נגדו הוקמו 12 נקודות יישוב חדשות, וארגוני ההגנה והאצ"ל החלו בפעולות נגד הבריטים – אשר הופסקו בשל פרוץ מלחמת בעולם השנייה. בן גוריון טען אז כי "עלינו לעזור לאנגלים במלחמה כאילו לא היה ספר לבן, ולעמוד נגד הספר הלבן כאילו לא הייתה מלחמה".
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageיהודים מפגינים נגד הספר הלבן של מקדונלד, שבו נכתב כי בכוונת הבריטים להקים בארץ ישראל מדינה אחת עבור כל תושביה ולהגביל את עליית היהודים. 18 במאי 1939 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)

בדואים, חרדים, חקלאים וסוללי כבישים

מלבד האירועים הדרמטיים, אהבו צלמי המושבה האמריקנית לתעד גם רגעים פשוטים מחיי היומיום ובמיוחד את הדמויות והטיפוסים השונים שאפיינו את הארץ ואת הארצות השכנות – בהם בדואים, יהודים חרדים, נזירים נוצרים, בעלי מלאכה שונים כמו חקלאים, סוללי כבישים, ספרי רחוב, מלחים ועוד.
את הידע הראשוני בצילום הביא עמו, כאמור, מאיירס – והוא זה שלימד את צלמי המושבה הצעירים מהי קומפוזיציה, מהו עומק שדה וכדומה. רחל א. לב, אוצרת ארכיון "האמריקן קולוני", מציינת כי ב-37 שנות פעילותה, מחלקת הצילום כללה בין עשרה ל-15 צלמים, ואף שמונה ציירים שעסקו בצביעת התמונות בצבע שמן לאחר פיתוחן. "בין הצלמים היו אמריקנים, שבדים, הודים ואף פלסטינים. דו-קיום אמיתי במסגרת הקומונה", היא מוסיפה.
אחד מאותם צלמים צעירים שלמדו ממאיירס היה אריק מטסון השבדי, שהתמחה עוד בנערותו בתפעול חדר החושך של מחלקת הצילום. בחדר זה הוא פגש את אדית יאנטיס, נערה בת המושבה ממשפחה אמריקנית, שהפכה בהמשך לאשתו.
תמונות מחלקת הצילום נמכרו בחנות המושבה, שפעלה ברחבת שער יפו, באזור מלון אימפריאל. ב-1934, בעקבות מאבקים פנימיים בין המתיישבים האמריקנים לשבדים, התפרקה קומונת המושבה ובהתאם גם מחלקת הצילום. בהדרכתו של מטסון המשיכו חלק מהצלמים לפעול בירושלים בחנות שכורה בחזית מלון פאסט שנקראה "שירות הצילום של מטסון".
ב-1946, בעקבות האלימות הגואה בארץ ישראל בשנותיו האחרונות של המנדט הבריטי, עברה משפחת מטסון לקליפורניה – אך החנות בירושלים המשיכה לפעול. במהלך מלחמת העצמאות ניזוקה החנות מאוד, אך רוב החומר הארכיוני ניצל בזכות העובדה שהועבר מבעוד מועד למרתפי בניין ימק"א.
בשנת 1964 פנה מטסון לספריית הקונגרס האמריקני בהצעה לתרום את אוצר התמונות שברשותו, כדי לעזור בהנצחת הרגעים ההיסטוריים שאותם תיעדו אנשי מחלקת הצילום של המושבה האמריקנית – ולהפוך אותם לנחלת הכלל. כ-20 אלף נגטיבים ו-11 אלבומים שאוחסנו בביתו של מטסון וכן בימק"א הועברו אל ספריית הקונגרס, אולם השנים הארוכות במרתף בבניין הימק"א לא היטיבו עם הנגטיבים הרגישים – וחלק מהם ניזוקו מרטיבות, טחב ואבק.
עתה, באמצעות טכנולוגיית למידת מכונה מתקדמת של MyHeritage וכלים שפיתחה החברה לצביעה, חידוד, שיפור איכות ותיקון נזקים – התמונות הללו מתעוררות לחיים ונותנות הצצה יוצאת דופן לחיים בארץ ישראל, מצרים וירדן בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageפועל בסלילת כביש בעבר הירדן, צולם בין 1920 ל-1933 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageמתכוננים לשיט בקיאקים בנהר הירדן, צולם בין 1934 ל-1939 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageשיט בקיאקים בנהר הירדן, צולם בין 1934 ל-1939 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageשטים בסירה בנהר הירדן, צולם בין 1925 ל-1946 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageחוגגים את חג ההתגלות - טקס האפיפניה בנהר הירדן, 1937 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageבדואי טוחן קפה בעבר הירדן, צולם בין 1920 ל-1933 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageעמאן בירת ירדן, אמצע שנות ה-20 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageמשחקים במשחק רומי עתיק, באזור פטרה, צולם בין 1920 ל-1933 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageאימא בדואית עם תינוק בפתח מערה באזור פטרה , עבר הירדן. שנת צילום לא ידועה (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageהמנזר, ג'בל א-דיר בפטרה, אמצע שנות ה-20 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageמטע תמרים בבקעת הירדן, אמצע שנות ה-20 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageרועת צאן ליד בור מים בסיני, 1934 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageתחנת המשטרה במעבר הגבול בטאבה, סיני, 1934 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageתעלת סואץ, מצרים. צולם בין 1934 ל-1939 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageמלחים אוכלים ארוחת צהריים על גדות הנילוס, מצרים 1934 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageחקלאים על שפת הנילוס, ברקע הפירמידות בגיזה, 1934 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageאדם רוכב על סוס ברקע הפירמידות בגיזה, צולם בין 1934 ל-1936 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageאדם על גמל על רקע הפירמידות בגיזה, צולם בין 1934 ל-1939 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageמספרת רחוב בקהיר, צולם בין 1934 ל-1939 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageתחנת הרכבת בקהיר, מצרים. צולם בין 1900 ל-1920 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageחנויות ברחוב בקהיר, מצרים 1934 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageיושבים בבית קפה בקהיר, מצרים. צולם בין 1934 ל-1939 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageהשדרה המרכזית באלכסנדריה, מצרים. צולם בין 1934 ל-1939 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageפועלים בשדה כותנה במצרים, צולם בין 1934 ל-1939 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageנזיר צעיר במנזר סנטה קתרינה בהר סיני, צולם בין 1900 ל-1920 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageאנשים מחוץ למנזר סנטה קתרינה בהר סיני, צולם בין 1925 ל-1946 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageנוסעים עולים למטוס בלוקסור, מצרים. צולם ב-1936 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageסימון גבול עתיק ברפיח, תחילת שנות ה-20 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageצעיר חרדי חולף ליד קבוצת ילדים בסמטאות העיר העתיקה בירושלים, אמצע שנות ה-20 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageשוק הירקות ברוממה, ירושלים, צולם בין 1934 ל-1939 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageבאר מים בירושלים, תחילת שנות ה-30 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageמשפחה יהודית בשכונת הבוכרים בירושלים, צולם בסביבות ט"ו בשבט לפני השקדייה שפורחת בחוץ. שנת צילום לא ידועה (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageהעיר העתיקה בירושלים, אזור מגדל דוד. תחילת שנות ה-20 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageשכונת עין כרם בירושלים בתחילת שנות ה-20 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageמטוסי חיל האוויר הבריטי טסים מעל העיר העתיקה כדי להרתיע מתפרעים ערבים ב-1933 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageיום מושלג בירושלים בתחילת שנות ה-20, ילדים על מזחלת רתומה לסוס (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageילדים משחקים בשלג בירושלים, 1921 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageילדים ומבוגרים צועדים לעבר קבר שמעון הצדיק, 1918 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageכפריים באזור יריחו, תחילת שנות ה-20 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageאדם צף בים המלח, צולם בין 1920 ל-1925 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageחיילים בריטים מחוץ לשער האריות, אפריל 1920 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageהשוק השבועי בעמק החולה, צולם בין 1920 ל-1933 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageאלברט אנטבי (ראשון מימין), מראשי הקהילה היהודית בארץ ישראל בתקופת השלטון העות'מאני. שנת צילום לא ידועה (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritageאדם עובר בגשר אלנבי עם גמל, אמצע שנות ה-20 (צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
"מבחינתנו לחקור את ההיסטוריה זו דרך ללמוד גם על הווה, ובשנים האחרונות פיתחנו טכנולוגיות שמאפשרות לעבד תמונות באופן שמאוד נאמן למקור כדי לחקור אותן – משום שמתמונות ניתן ללמוד המון", מסביר רועי מנדל, ראש צוות מחקר ב-MyHeritage. "ככה אנחנו יכולים להסתכל על דמויות שאולי התפספסו לנו בשחור-לבן".
לדברי מנדל, "ברגע שראינו את האוסף הזה, ידענו שאנחנו חייבים לעשות משהו איתו. זה בעצם האזור שאנחנו חיים בו, מתועד לפני 100 שנה, כפי שאף אחד לא ראה אותו. עבורנו זו הייתה חוויה עצומה כי פתאום נשלפו דמויות ורואים אותן בתוך הסיטואציה. המטרה שלנו כחברה שעוסקת בהיסטוריה משפחתית היא שאנשים שרואים את התמונות ירצו ללמוד עוד על האנשים והסיטואציות שהם רואים.
"אבל מה שעניין אותנו זה לא רק האוסף היפהפה הזה, אלא גם הסיפור של הקהילה שצילמה את התמונות", מוסיף מנדל. "כולם מכירים את 'אמריקן קולוני' כבית מלון, אבל יש מאחוריו סיפור אדיר על המקום עצמו ובעיקר על הקהילה שתיעדה את הרגעים האלה. למקום הזה, כמו הרבה מקומות בירושלים, יש מורשת ויש סיפור – ואולי באמצעות האלמנטים שלנו לשיפור וצביעת תמונות נגרום לאנשים ללמוד גם על זה".
לכתבה זו 255 תגובות
הוספת תגובה
255

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
162.

161.

נהדר

160.

159.

158.

ואו מרתק. תראו את התמונה הזו בויקיפדיה, הרברט סמואל עם נכבדי הדת הנוצרית. חייב לראות אותה בצבע. https://en.wikipedia.org/wiki/Herbert_Samuel,_1st_Viscount_Samuel#/media/File:Jerusalem_church_leaders_1922.jpg

157.

156.

155.

היו בגלל הכיבוש

154.

153.

152.

התור בכניסה לדואר. תסתכלו על התמונה שמראה את התור הארוך בדואר,אז כמו היום

151.

150.

מדהים. כיף לראות

149.

כתבה מרתקת! תמונות שוות אלף מילים

148.

מרים הפרוצה הנוכלת ששיגלה עם פנדירא הגוי. הצואה העתיקה המשוקצת הזו לא מעניינת אף יהודי.

comment-2-comment

comment-2-comment

147.

בכל תמונה נראית הארץ ריקה התעמולה הערבית קורסת אל מול כל התמונות.

146.

145.

144.

אחלה עבודה ואחלה כתבה. מצחיק אותי לקרוא תגובות שבלוניות של "כמה טוב היה פעם". העובדה שהעולם היום מתוקשר ושם זרקור על כל תופעה שלילית לא הופכת אותו לפחות טוב מפעם, רק כל עוולות העולם יותר חשופים. ההיסטוריה מלאה במלחמות, רעב ומגפות. לא שהיום הכל טוב, אבל לא מתקרב להיסטוריה. ובטח ספציפית עבורנו, מסוכן לקחת הכל כמובן מאליו.

143.

142.

תודה על הצביעה היפה של מיי-הריטג' ועל המידע, אבל חבל להלל את האוסף הנחמד הזה במילים מפוצצות. מדובר בתמונות מפורסמות וידועות מאוסף מאטסון של המושבה האמריקנית, היושבות לבטח באתר ספריית הקונגרס האמריקאי כבר שנים רבות.

141.

פשוט נפלא. ממש מסע בזמן

140.

ימח שמם וזכרם האנגלים מסרו את פלסטין ליהדונים הארורים

comment-2-comment

כן ירבו הנכבות שלך

comment-2-comment

comment-2-comment

139.

138.

comment-2-comment

137.

136.

135.

comment-2-comment

134.

אין שום דרך לדעת שהצבעים שבחר המחשב נאמנים למקור (גם אם בעין זה ניראה "טוב")

133.

איזה דבר זה מעצבן-למה ההפרדה הזו? מיותרת לחלוטין

comment-2-comment

comment-2-comment

היום להתפלל ביחד

132.

הסבר מאוד מתומצת שמקשר בין כל האירועים. איך כמה ספסלים ומחיצה ליד הכותל מבערים את השטח. איך מלהיטים את ההמון הפשוט "לשמור על אל-אקצה" ומתחילה סוג של אינתיפאדה. ממש מזכיר אירועים שקרו לאחרונה.

comment-2-comment

של הטיפשים שאינם משכילים ללמוד מהעבר לראות את העם הבזוי הזה שהמציאו וכינו פלסטיני מתפרע היום בדיוק כמו שהתפרע בזמנו ועדיין חולמים על שלום עם הרשעים ומתרפסים לפניהם ועושי אלה אפילו בזויים יותר מהגויים הרשעים האלה כי "בזכותם" דם יהודי נשפך ועוד ישפך.

131.

130.

1.חפשו גם את התמונות שג'ק לונדון צילם בתחילת המאה שעברה בלונדון בשכונה שבא פעל ג'ק המרטש. 2.איך אלו בתמונה "נוסעים עולים למטוס בלוקסור, מצרים. צולם ב-1936 לא פחדו לעלות על מטוס רעוע כזה.

comment-2-comment

129.

הקולריזציה פחות טובה מהשחור לבן כי נראית בהרבה מקרים סינטטית, ומייצרת צבעוניות זרה לאור המקומי הן בתמונות הנוף והן בתמונות הפורטרטים.

128.

127.

126.

125.

הבריטים אשמים

comment-2-comment

comment-2-comment

מוכיח? מ-ו-כ-י-ח? בתמונות גם לא רואים את מסגד אל-אקצא אז כנראה שזה מוכיח שגם הוא לא היה. וגם לא רואים את הכינרת. כנראה שגם היא לא היתה. והרי הכרמל? כן, גם הם לא היו.

comment-2-comment

comment-2-comment

ראו יהודים בורחים מההמון המוסלמי הפוגע בהם...

124.

רק המוסלמים והבריטום

123.

122.

תמונות נהדרות מעניין ומשכיל לראות איך היתה המדינה ובכלל המדינות סביב לארץ ישראל לפני כמאה שנים נראה בגדול שום דבר לא השתנה מבחינת המציאות ...חוץ מהתאריך...

121.

120.

מדהים כמה זה נותן תחושה ממש עכשוית

119.

גם היסטוריה וגם הדרך להפוך צילומים משחור לבן ל*צבעוני* מדהימה אין מילים כל הכבוד לחברת myheritage ולכל העוסקים במלאכה המבורכת שאפו ענק מומלץ בחום לקרוא

118.

מרתק

117.

תודה!

116.

115.

114.

יפה מאוד, מעניין, מרתק, תודה!

113.

113.

הארץ שלנו בתקופתה היפה ביותר טרם הגעת העליות מאסיה ואפריקה. דנקשיין בשביל התמונות הנהדרות הללו. בטוחני כי רוממתם לבבות אין ספור

comment-2-comment

comment-2-comment

112.

111.

תמונות מרתקות. מרגש. שנה טובה

110.

אין דבר כזה "ארץ ישראל".. אלה תמונות מפלסטין. אתם הוזים עם פסיכוזה רצינית

comment-2-comment

פלסטין היא השם שהבריטים נתנו לארץ ישראל!

comment-2-comment

השם עתיק בהרבה מהבריטים. עוד מהתקופה הרומית

comment-2-comment

comment-2-comment

הפעם נהיה יסודיים

109.

לפני בואם של הערסים לארץ ישראל

comment-2-comment

האדמה הזו.

comment-2-comment

comment-2-comment

108.

מדהים.חזרה בזמן מרתקת. תודה.

107.

106.

comment-2-comment

אולי אם היו גובים ממך כסף עבור הצפייה היית נהנה יותר...

comment-2-comment

למה ממשלת ישראל השקיעה פה? משרד התרבות? אולי משרד הדתות המיותר?

105.

104.

יופי של תמונות וכתבה מרתקת ומקצועית. כחובב היסטוריה נהנתי מאוד לראות את התמונות הנדירות ולקרוא על הקשר ההיסטורי שלהן.

103.

רק יותר צפוף ויותר ערסיאדה ומזרחיאדה

102.

כתבה יפה מאוד המתארת בכתב ותמונות את אשר היה באזורנו הרבה לפני הקמת המדינה, כל הכבוד על העבודה הרבה שהושקע והאיכות של התמונות והתיאור של התמונות והוספת הרקע ההיסטוריה שמלווה את התמונות.

101.

ובינתים שואבים מכל הנרשמים טונות מידע לצרכי תיעוד מסחר ומכירה

100.

99.

נורא! גברים ונשים מתפללים ביחד.

98.

איזו כתבה ותמונות מרעננות ביום הזכרון והתרועה, על כך תודה רבה. שיהיה לכם שנה טובה וחג שמח!

97.

תמונות מדהימות ומרגשות באיכות מדהימה. הכתבה הכי יפה שפורסמה לראש השנה. חג שמח

96.

ומי אלה האנשים האלה עם הכפיות? יכול להיות שהם גרו פה באזור?

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

95.

comment-2-comment

94.

93.

וינסטון צ'רצ'יל ביקר בישראל ב-1921. זה לא קורה ברגעים אלה, זה קרה פעם לפני שכל הקוראים נולדו. פעם. היה אדם בשם וינסטון צ'רצ'יל, פעם, מזמן. לא כרגע.

92.

91.

זה האלימות של הערבים...כמה טוב היה כאן אם היו רק יהודים..

comment-2-comment

comment-2-comment

90.

89.

דבר אחד היה חייב לקרות, וחבל שלא נעשה: למנוע מההורים של הימנים היום להגיע לישראל. בכל מחיר.

comment-2-comment

שסבא וסבתא שלנו בנו בעמל רב ובחריצות.

comment-2-comment

השמאל נותן חלקי ארץ לפלשטינאים

comment-2-comment

כאלה שלא היו צריכים להתרבות ואז היה נחסך ממני המשפט המטומטם שכתבת

comment-2-comment

תחשוב רגע. אתה נקרא כבחור רציני. אם היינו מונעים מהוריך להגיע לכאן, כמו שצריך היה,אני הייתי מאושר יותר ואתה היית יודע ערבית פרפקט. נדמה לי שזה דיל טוב לכולנו.

comment-2-comment

והספרדים אפילו לפניהם. היהודים החילונים מרוסיה הגיעו אחרונים. לך ללמוד הסטוריה.

comment-2-comment

היה נחסך מאיתנו כל סאגת המגפר, המשביר עם השחיתות שלו, כור, ההסתדרות עם השחיתות שלה. מקימי המדינה התווכחו אם סטאלין היה אבינו או לא צבועים

88.

יש תערוכה?

87.

כל תמונה בצבע איזה יופי נהניתי מכל תמונה תודה רבה

86.

85.

תפרסמו עוד כתבות כאלו!

84.

83.

82.

81.

80.

79.

comment-2-comment

ולא נתן ליהודים להתפלל. גם היום נשים וגברים מתפללים פשוט עפ"י ההלכה

comment-2-comment

בתמונה רואים שיש צד של נשים וצד של גברים...בלי גדר אבל קבוצה מופרדת

78.

ובעלי שטרונגולי ענק. תודה למיי הריטג!

comment-2-comment

77.

76.

לו היה בירושלים כל אחד היה מכיר מונומנט מרשים ויפה שכזה. גם בהודו שלטו האנגלים וגם שם הנחיתו את נחת זרועם במפגינים מוסלמים.

75.

רציתי לדבר על התגובות לכתבה. יש אנשים שהגיבו כאן וכתבו תגובות מצוינות,ובאמת הגיבו על הדברים שכתבו בכתבה,ולעומתם יש אנשים שבחרו להגיב בצרות עין,בטמטום אדיר,בחוסר כבוד בסיסי,ולהשתמש בסיסמאות פוליטיות שמאלניות מהסוג הנחות ביותר. לאנשים האלה אני אגיד: בושו והיכלמו לכם!!! אם לא טוב לכם במדינת ישראל אתם מוזמנים לעזוב מיד. אף אחד לא ירגיש בחסרונכם. אף אחד גם לא צריך לשמוע את הדעות המטומטמות שלכם. אז תחסכו את זה מאיתנו ותעזבו את הארץ. תודה.

74.

קודם כל, עלי לציין שזו אחת מהכתבות הכי מדהימות שקראתי אי פעם בחיי. תמונות נפלאות של אנשים נפלאים שתיעדו את החיים במדינת ישראל לפני שהייתה מדינת ישראל. כמו כן, הצביעה שלהם בצבעים של פעם מוסיפה נופך מדהים לתמונות האלה. ככה ראו האנשים שחיו פעם במדינת ישראל את מה שקרה במדינת ישראל לפני שהייתה מדינת ישראל. ככה נראו האנשים האגדיים שעליהם למדנו כולנו בשיעורי ההיסטוריה. כך היו פני הדברים. יש דבר נפלא מזה? אין דבר נפלא מזה. אז תודה לכם ואני מאוד מעריך את העבודה הנפלאה שעשיתם בכתבה הזאת.

73.

comment-2-comment

comment-2-comment

72.

71.

אין בתמונות זכר לקיומם.

comment-2-comment

זה בתקופה לפני שהמציאו את המטומטמים...

70.

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

כמוך, הורסים כל חלקה טובה עם הזמן וחבל.

69.

68.

או סתם צובעים אותה.

67.

comment-2-comment

66.

65.

64.

אני רואה שמות של רחובות

63.

62.

61.

60.

59.

58.

57.

נקי

56.

שתישרף סין

55.

comment-2-comment

54.

53.

צבעוניים

52.

comment-2-comment

comment-2-comment

שבירתה ירושלים מ1001 לפנה"ס

51.

כאילו צולמה אתמול. רוחניק בסדנה במדבר.

comment-2-comment

מראה לך כמה מהר עובר הזמן. איפה שהוא עכשיו אנחנו נהיה תוך כמה שנים חולפות ביעף

50.

comment-2-comment

49.

כמה שקרים מכרו לנו

48.

47.

תמונה יפיפיה של הכותל גברים נשים וילדים משתתפים בתפילה שוויון מושלם בלי הבדלי דת גזע ומין עד שהליטאים השתלטו על.ה מקומות הקדושים ונכנסו זאת לעצמם עצוב

comment-2-comment

46.

כולם היו חיים ביחד כך טוב הלוואי ויחזור.חיים יפים

comment-2-comment

45.

פלסטין

comment-2-comment

comment-2-comment

44.

האיש מעליו בתמונה הפנים שלו מרוחות, תוצאה של ניסיון זיוף התמונה.

comment-2-comment

כלומר ברגע שהתמונה צולמה ובוצעה הלחיצה על השותר אז הוא זז ולכן המריחה היא תזוזה של האובזקט. זה מה שאתה רואה.

comment-2-comment

43.

comment-2-comment

42.

הכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי.

comment-2-comment

שחטו אחד את השני גם אז

41.

יפה אז! היכן אותם ימים

40.

39.

38.

37.

36.

מצית את הדמיון. תודה.

35.

34.

33.

32.

31.

30.

29.

comment-2-comment

לינוק מעטיניה המצומקות של ליליבת

28.

27.

26.

comment-2-comment

25.

24.

23.

22.

רואים את מדינת פלסטין האמעתית אין שום תמונה של אזרחים יהודים לא תשנו את ההסטוריה אפילו עוד אלף שנה

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

אוכלוסיה....שום ״פלסטינים״ ושום בטיח

comment-2-comment

וגם הורגים אחד את השני בגלל הדת הטובה שלכם.

comment-2-comment

הנגב ריק השרון ביצות הגליל כמעט שומם ארץ שמחכה לעם ישראל שיחזור

21.

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

לא היו גווים ממך כסף כדי לשתות מים לא היו גונבים מקורות מים טבעיים שמים גדרות מסביב ואז סוגרים לך תמים ושולחים לך מכתב על חוב שהמציאו לא היה כל כך עוגמת נפש בכל דבר היה יםה נקי וכבוד הדדי וכל אלה דברים שכבר אין היום

comment-2-comment

comment-2-comment

20.

אז היה עם אחר,עידן אחר,שלטון אחר... להיות מדוייקים מבחינה הסטורית... צריך להודות בנסיבות המקרה הכחשת עובדות לא פוטרות אותנו מהאמת..

19.

18.

ברגע שנוסף מימד הצבע מגלים שהחיים אז לא היו שונים כל כך. מדהים.

17.

16.

תמונות היסטוריות יפיפיות ומדהימות

15.

14.

מזעזע, למה לצבוע היסטוריה ולעשות אותה עכשיות, לצלמי האמריקן קולוני יש צילומי צבע אותנטיים, צבועים ביד, מרהיבים באיכותם וביופים, היתה תערוכה שלהם המוזאון ארץ ישראל, הצבעים אינם אותנטיים,זה גימיק נחמד בלבד,

comment-2-comment

לא סובל את הבכיינים האלה שגם על דברים טובים ומדהימים כמו הפרויקט הזה, יש להם טענות. מה קשה לפרגן? כואב לך? ואם יש המלצה טובה, שתף, אבל בכיף. כמה פולני, יאקקק

comment-2-comment

הצביעה גרועה.. ספק אם זה רק צביעה

comment-2-comment

תראה את תמונת שיירת החיילים הבריטים. הם כולם ירוקים. כולל הפרצוף שלהם.

comment-2-comment

קראתי את כל התגובות, אבל הבועז הזה, הצליח להרגיז. קל וחומר שתגובתו אווילית להחריד, היות ולא מחקו את המקור. הוסיפו לו שכבה בצבע. הבנת בועז? חכם גדול אתה לא, אבל לפחות תנסה לחשוב על השטויות שאתה כותב לפני שאתה מפרסם אותן.

13.

12.

תודה ענקית

11.

comment-2-comment

לא השתנה? הכל התקלקל לרמת ריקבון שיש היום

10.

9.

אלו שנאלצו לנטוש ישוב שקיים אלפי שנים כמו חברון למשל? היום כשלא מפסיקים לטפטף רעל ולהמציא היסטוריה הגיע הזמן שהציבור יזכר באמת. תודה על הכתבה! שבוע הבא אפשר על גרוש יהודי יפו/תל אביב בסוף מלחמת העולם הראשונה, על הטבח בגוש עציון למשל. של סג'רה במלחמת השחרור על צבא ההצלה הערבי שהתארגן. כתבות כאלו חשובות היום במיוחד

comment-2-comment

8.

7.

comment-2-comment

comment-2-comment

6.

5.

גם מצחיק איך אתם מציינים "יהודים" אבל הלא-יהודים הם "אדם", "כפריים", "אנשים"... רק כדי לא להגיד את המילה.

comment-2-comment

comment-2-comment

הספר הלבן זה בדיוק מה שקרה ללבנון

comment-2-comment

4.

לא יכול להיות! הרפורמים האלה הורסים כל חלקה טובה.

comment-2-comment

רפורמים זה משו אחד, סוג של עיוות מאוחר ליהדות. ותפילה בה כל אחד מתפלל לעצמו ללא הפרדה זה משו אחר. למה אני מגיב לך בעצם

comment-2-comment

comment-2-comment

3.

2.

comment-2-comment

תרנגול ימני.

1.

הצביעה של MyHeritage לא מדויקת בלשון המעטה. העליתי לאתר שלהם כמה תמונות שחור-לבן - תמונות משפחתיות ישנות. צבעי העיניים, השיער וגם הבגדים (אלה שזכרנו) לא היו דומים למציאות.

לכל התגובות
0