41

מגלות תימן ועד לשואה: החוקר שבדק למה הרוע פוגע בטובים

איפה היה אלוהים בשואה? איך זה שצדיק ורע לו? ד"ר חן מרקס יצא למסע בעקבות התשובות שהוצעו ביהדות – ואז נפלה עליו טרגדיה אישית. התוצאה: ספר, וריאיון המסביר למה דברים רעים קורים לאנשים טובים – ואיך איחה בעצמו את השברים בחייו

תמונה כללית
אליעזר היון | פורסם: 23/03/2022
שלושה חודשים אחרי שחן מרקס סיים לכתוב את הספר בעל השם המאיים "למה דברים רעים קורים לאנשים טובים" (הוצאת ידיעות ספרים), אושפזה ענבר אשתו בעקבות מפרצת מוחית – עם סיכוי גבוה למות או להישאר משותקת לכל חייה. לחבר שסיפר לו על האירוע הייתה רק תגובה אחת, אינסטינקטיבית: "כשאתה נותן לספר שלך שם כזה, ברור שמשהו רע יקרה".
<< הכול על העולם היהודי – בדף הפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
אבל לד"ר מרקס, מרצה לספרות חז"ל, יש לא מעט תשובות אחרות לתהייה האיומה הזו, והוא בחר לעקוב אחרי המענים שהעניקה התרבות היהודית במשך אלפי שנים לשאלה. הטריגר מוכר לכל ישראלי: איפה היה אלוהים בשואה? איך אפשר למיליונים מבניו להירצח באכזריות בידי הנאצים?
קראו עוד בערוץ היהדות:
לאיש שגילה בוקר בהיר אחד שהחיים "התהפכו עליו", ואהובתו עמדה בפני סכנה – הפכה כתיבת הספר לצעידה בשני קווים מקבילים: סיפור התרבות היהודית לדורותיה, לצד סיפורו שלו עצמו, של רעייתו הצעירה ושל שני ילדיו הקטנים.
צילום: טלי לקסרד"ר חן מרקס. "מאחורי כל אחת מהתשובות מסתתר סיפור" (צילום: טלי לקסר)
הספר, שראה אור לאחרונה, נע על ציר זמן שמתחיל בתנ"ך, נמשך בחורבן בית שני ומרד בר כוכבא, כולל את מסעי הצלב בימי הביניים, מייצר גיחה לא שגרתית לגלות מוזע התימנית והבלתי מוכרת, ומסיים – איך לא – בשואת יהודי אירופה, והתמודדותו של האדמו"ר מפיאסצנה בגטו ורשה.
המסע הארוך הזה מגלה שאולי יש תשובה לשאלה המציקה, "למה דברים רעים קורים לאנשים טובים" – רק שהיא לא יחידה או חד-משמעית, ומשתנה בהתאם לתרבות, לזמן ולאירועים. וכמו שד"ר מרקס אומר: "מה שמרתק הוא שמאחורי כל אחת מהתשובות מסתתר סיפור, ובדיוק כמו תבניות של עוגה בצורות ובגדלים שונים, המציאות הנוכחית מתעצבת ומקבלת צורה ואז נשפכת לתוך התבנית המתאימה".

מסרב להיות קורבן

בימים הראשונים שבהם שכבה ענבר בבית החולים, ב-2017, קיבל חן הודעה מקרובת משפחה שאמרה: "לא פשוט, הניסיון הזה שלכם". קרובת המשפחה כמובן התכוונה לטוב, הוא יודע, "ואף על פי כן", ד"ר מרקס אומר, "המילה 'ניסיון', והשלכותיה, ערערו אותי עד היסוד".
למה זה ערער אותך כל כך? "ניסיון כולל בתוכו קורבן אישי והבנה עמוקה שעליי להקריב משהו ממני תמורת חטאיי. כאילו אֵם ילדיי הגיעה לשערי מוות בשל עוונותיי, בשל חוסר התיקון שלי. אני נחרד רק מלחשוב על כך".
אבל מה שכה קשה לחוקר, מייצר נחמה אצל אחרים – וגם התנ"ך צועד לא מעט בנתיב הזה של הניסיון, החל מעקידת יצחק, כאשר אברהם אבינו עקד את בנו וביקש לשחוט אותו. ד"ר מרקס מספר כי התנ"ך מלמד אותנו שביסודו של הקורבן ניצבת החלפה: האדם היה צריך למות, והקורבן מאפשר לו להחליף את מותו שלו במותו של משהו אחר. במקרה של יצחק – האיל, בעל חיים שאלוהים מציג.
תמונה כלליתביסודו של הקורבן ניצבת ההחלפה. עקידת יצחק, ציור של רמברנדט מ-1635
ביצעת מעשה לא טוב? הדרך היחידה שלך להמשיך לחיות היא הקרבת קורבן, בדיוק כמו בבית המקדש שנים מאוחר יותר. והנה לפנינו תשובה אחת.

בלי טענות כלפי האל

בשנת 1679 נגזר על היהודים לעקור מעריהם ולעבור למַוְזַע שבדרום תימן. מדובר באזור שבו החום מגיע ל-50 מעלות צלזיוס בצל, המים שם אינם ראויים לשתייה ומלריה מכה ללא רחם במי שבוחר להתיישב במקום. מהגיהינום הזה, רק בני מזל שבים בשלום. על פי אחת ההערכות, 90% יהודי תימן נספו בגלות האיומה הזו, שסיפורה פחות מוכר בעולם היהודי ככלל.
מרקס מספר כי השהות במחלקת הטיפול הנמרץ הנוירוכירורגי, מנכיחה את המוות מהקירות. הוא ניבט מכל עבר. בתוך הקיום המחריד הזה לצד אשתו שהוגדרה במצב "צמח", הוא נזכר, נראה היה לעיתים שהמוות – שלו או שלה – הוא המוצא הקל מבין מגוון האפשרויות. באחד הימים, כשהוא יושב בפתח חדר הניתוח, שוחח עם חבר פסיכולוג – וזה אמר לו כי הוא חייב לספר לילדים את האמת, עד למקום שבו היא פוגעת בהם. להישאר בהווה עד כמה שאפשר, ולהימנע מלהפליג לזיכרון העבר המאושר.
"כך עשיתי, דאגתי שחייהם של הילדים לא ישתנו, ארוחות הערב היו מסודרות ובעיקר קבועות מאוד, אווררנו וגם הקלטנו את עצמנו, ואת ההקלטות השמענו לענבר הדוממת", הוא מספר. "ההחלטה החשובה מבחינתי הייתה שמירת ההמשכיות המשפחתית, גם כאשר אחד משני המבוגרים שעמדו בראשה נעלם. בתוך הכאוס הזה הצלחנו לשמור על תפקוד מלא, ללא פנטזיות וחלומות".
תיאור כמעט-בודהיסטי דומה עולה בכתבים שנכתבו בעת התרחשות גירוש היהודים בתימן. כך, למשל, כתב המשורר יוסף אלמעלם אבן אלאסבאט שחי אז: "צייתנו לאימאם בכל אשר אמר. כולנו נקיים מנכסינו ואין בידינו פרוטה. נלך ברצון שמיים (אל גלות מוזע) ונשמור על יישוב דעתנו. נקיים מצוותיו ונשקוד על התורה. נקבל עלינו... (את) מוזע גם אם היא קשה. נאכל לחם מרורים ונשתה מי מרה. טובה הסבלנות ואלוהים ירחם ויחמול..."
"אנחנו מזהים כאן את אחריותו של האדם שלא עסוק בטענות כלפי האל", מסביר החוקר. "גם בסיטואציה בלתי אפשרית, מורכבת וקשה נדרש האדם לקיים את חלקו בברית עם אלוהים, לשמור על יישוב הדעת, ולהתמודד עם המציאות ללא מסננים וללא אשליות".
במילים אחרות, גם כאשר עולמכם חרב עליכם, מציעים גולי תימן – שמרו על יישוב דעתם והתבוננו במציאות כפי שהיא. זוהי, לשיטת ד"ר מרקס, דרך התמודדות וזווית נוספת להתבונן בה על שאלת ה"צדיק ורע לו".

לפעמים המילים נגמרות

תשובה אפשרית נוספת אפשר למצוא בימי השואה, אצל הרב קלונימוס שפירא – האדמו"ר מפיאסצנה. אשתו, בנו, כלתו, אמו ודודתו מתו לפניו, והוא עצמו שהה בגטו ורשה. לא מעט נכתב על האיש המופלא, שגם בתוך הכאוס לא חדל מלנחם את חסידיו. הוא מסר בפניהם דרשות שבאמצעותן ניסה להסביר להם את האימה המתחוללת סביבם. את הדרשות העלה על תכריך כתבים, והן הוטמנו בכדי חרס באדמה. רק בשנת 1953 התגלו הכדים הטמונים באופן מקרי.
צילום: gettyimagesיהודים בגטו ורשה בשנת 1942 (צילום: gettyimages)
בשנתיים וחצי שבהן פעל האדמו"ר עד להירצחו, נשאו דרשותיו דברי חיזוק – מהכרה בעונש ככפרה על חטא, ועד הרעיון שלפיו אדם שחווה ייסורים ונהרג על קידוש השם, מתמזג בכך עם הקדוש ברוך-הוא – "בטלו חושיו... וגשמיותו מתפשטת מעליו". בין דרשותיו של הרבי מפיאסצנה ניתן למצוא לא מעט אמירות כנות וקשות עד כאב של מנהיג שחווה את הטרגדיה ביחד עם תלמידיו.
תמונה כללית
הרב קלונימוס שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה
אבל אז, סביב שנת 1942, גזר הרבי על עצמו שתיקה. הוא חדל מלנחם את עצמו ואת חסידיו. המילים, בפשטות, נגמרו לו. מה קרה שם? "האדמו"ר ביקש ליצוק את השואה לתוך התבניות ההיסטוריות היהודיות המוכרות, כמו למשל עשרת הרוגי מלכות או חורבן ביתר, ולצפות כי מה שהיה הוא שיהיה, וסוף הטוב להגיע", מסביר מרקס, "אלא שאז, בתום כאוס מוטרף של שנתיים וחצי, הוא מגיע למסקנה כי מה שמתרחש בשואה לא אירע בהיסטוריה האנושית לפני כן, או בלשונו – 'לפי ידיעתי בדברי חז"ל ובדברי הימים אשר לישראל בכלל, לא היה כמותם'".
בשלב הזה נגמרו המילים, והרבי אמנם לא הפסיק להתפלל ולקוות לישועה – אך בו-זמנית הודיע לחסידיו כי לא יישא עוד דרשות בפניהם. בשנת 1943 נרצח האדמו"ר במחנה הריכוז טרווניקי.

"רע" זה תמיד רע?

באחד הימים, כשישב ד"ר מרקס עם ילדיו לארוחת ערב, סיפר אחד מהם כי נשאל בבית הספר על מצבה של אמו. כשהשיב שמצבה קשה וכי הם מקווים שתחלים, ענה החבר: "אם אני הייתי במקומך, ואמא שלי הייתה בבית החולים – לא הייתי הולך לבית הספר. הייתי נשאר כל היום בבית ובוכה".
מרקס לא מעניק תשובה אחת, ניצחת, לשאלה האלמותית על ייסורים בעולם הזה. כך, למשל, הוא מביא את תורת גלגול הנשמות, המסבירה כי הרע מכפר למעשה על חטאים מגלגולים קודמים, או התפיסה כי הרע שלפנינו הוא "רע" רק בעינינו המוגבלות, הגשמיות והסובייקטיביות.
לאתגר המפחיד שהעלה הילד בארוחת הערב – הפיתוי לשבת בבית כל היום ולבכות – המחבר לא מתכחש. הוא מודה שהסבל שעבר עליו עם קריסתה הפתאומית של רעייתו בדמי ימיה, הותיר בו חותם. החוויה הזו שינתה גם את ילדיו, ובוודאי ששינתה אותה.

קו השבר

בדרך צצו רגעים של תקווה. "19 ימים לאחר האשפוז, דיברתי אליה כמו בכל הפעמים הקודמות, ולהפתעתי קלטתי שהעיניים שלה פקוחות ושהיא מתבוננת בי במבט משתומם", מספר מרקס. "ביקשתי ממנה לעצום עיניים חזק אם היא שומעת אותי – והיא עצמה עיניים בחוזקה ופקחה אותן שוב. דיברתי מהר, הסברתי לה מה קרה לה: שהיא הייתה בסכנת מוות, ושהסכנה מאחוריה. סיפרתי לה שהילדים בטוחים – ואז היא עצמה עיניים וחזרה לתרדמת".
ידיעות ספריםכריכת הספר (ידיעות ספרים)
הימים הבאים היו קשים. הבעל המסור חזר לבית החולים שוב ושוב, רק כדי לגלות שהיא עדיין לא פקחה את עיניה – ובעיקר לשמוע מחלק מהרופאים שהוא כנראה הזה, ואולי הגיע הזמן שיטפל בבריאותו הנפשית. הם גם רמזו לו שיפסיק להציק להם. רק 29 ימים אחרי האשפוז, הגיעה התפתחות משמעותית – שאותה הוא מבקש להשאיר לקוראי הספר.
מרקס מדמה את שרשרת האירועים שעברו עליו ועל משפחתו לאמנות יפנית עתיקה בשם קינצוגי – שהמחשה ויזואלית שלה מופיעה על כריכת הספר. "היפנים לא השליכו את כלי החרס השבורים שלהם לפח, כפי שהיה מתבקש", הוא מסביר. "במקרים רבים הם היו משייפים את שבריו של החרס, מדביקים ומפרקים, ולבסוף מורחים לכה מוזהבת שמשיבה את החיים לכלי המרוסק.
"פסי הזהב העדינים לא העלימו את ההיסטוריה של הכלי, להפך. השברים המתוקנים הם חלק בלתי נפרד ממנו. למעשה, אומר הכד החדש: 'השבר שלפניכם מעיד שאתם אנושיים, אבל גם שהייתם מספיק חזקים כדי לשרוד ולהתאחות'".
לכתבה זו 41 תגובות
הוספת תגובה
41

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
32.

בן אדם מדהים שכותב כפי שהוא מדבר, מרתק, קליל, קריאה רציפה ומהירה עם פרשנות אדירה. איזה כיף לקרוא את הספר

31.

לא מדובר בספר דתי או חילוני, אלא בספר אנושי. הוא נכתב כמו סיפור בלשי, בכל אופן אני ממליץ עליו בחום, לא זוכר מתי נהנתי כל כך מספר עיון.

30.

לצערי הוא לא מבין דבר וחצי דבר ביהדות, קורבנות ביהדות למשל נועדו ל"התקרב" לאל, ממש שונה מהמושג הנוצרי sacrifice, הקורבן הוא לא תחליף לחטא! "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו", אין שאלה שנשאלה יותר פעמים ביהדות מאשר השאלה הזו. אומנם, אי הבנת המציאות וסבל, יכולים להביא את האדם לכפירה, אבל זה בוודאי לא מוכיח את הקיום או שלילת האל. שואת יהודי תימן בגלות מאווזע על-פי הערכות זהירות, גרמה למותם של 70% מיהודי תימן, חבל שלא לומדים יותר על אירוע זה בבתי הספר.

29.

למשל הרב ראובן שראבני שיש עליו שני כרכים של תולדות נפטר לפני כחמש שנים סבל ממחלות רבות והיה תמיד בשמחה

28.

ב-2010 יצא בהוצאת דביר הספר "כשדברים רעים קורים לאנשים טובים" מאת הרולד קושנר. מענין.

27.

הוא יושב מול כיתה עם דתיים חילוניים רוסיים וערביים וכולם מהופנטים, אין לי מושג איך הוא עושה את זה אבל לפעמים הייתי מרגישה שהמוח שלי מתרחב תוך כדי השיעור ושהוא מדבר רק אלי, והקטע הוא שכמעט אף פעם הוא לא עונה לשאלות שהוא מציג ואז הדתיים היו יוצאים עם התשובות שמתאימות להם והחילוניים עם התשובות שעובדות בשבילם וככה גם הערבים, מחכה לקרוא את הספר בפסח. עינב בר.

26.

אם היה אלוהים הוא לא היה נותן לשואה לקרות, ולגירוש ספרד, ולמחלת האיידס ומה לא.. ואם כן יש אלוהים, נניח לרגע שאולי יש, אז הוא לא הסבא טוב שדואג למישהו ולא אכפת לו אם יתפללו או ישמרו שבת או יאכלו חזיר עם חלב..הוא מתעניין רק בדבר אחד-בו עצמו. זהו אל אנכוי קפריזי שמתנהג כמו ילד קטן ועצבני. העיקר שמליונים ממשיכים להאמין בו

25.

זה בגלל שאלוהים אינו צדקת רבת חסדים שהכל עושה מטוב ליבו וחסדו הגדול אלא אל אנוכי שהכל עושה אך ורק למטרותיו ללא התחשבות בכם. כל המאמינים מקובעים באמונה שאם אני בסדר אם אלוהים הוא לא יתן למשהו רע לקרות לי..זה ממש לא נכון. וגם כשכולכם מלאים מצוות ומעשים טובים אם משהו נורא קורה חכם אתם אומרים אלוהים בוחן אותנו ואז הרע ממשיך ואתם אומרים הוא ממשיך לבחון אותנו. ביציאת מצרים אנו חוגגים את הגאולה ששע זעקתנו ואיש לא מבין שאלוהים יצר רעב בכנען כדי לאלץ את בני יעקב לרדת למצרים שישתעבדו שם כדי לקנות לעצמו שם בגאולתם לעיני כל..הבנתם דורות שלמים ידעו רק חיי סבל ועבדות כדי שהוא יקנה לעצמו שם..זה אנוכיות שבלתי ניתנת לתאור אבל אתם חושבים שאין בו כלל אנוכיות ושכלום לא משתנה אצלו..

24.

אבל אלוהים זו המצאה של בני אדם ותו לא

23.

היה כיף לקרא תודה רבה בטח הספר מרתק

22.

בפתרון הפשוט ביותר !!! במקרה הזה הפתרון הכי פשוט לקושיות האלה זה שאלוהים לא קיים (או שקיים אבל לא מתערב, וכמובן לא בחר באף עם). ואת זה כנראה הבין האדמו"ר מפיאסצנה ב-1942 וגזר על עצמו שתיקה.

21.

עליו לברר כיצד נבנתה היהדות ומדוע נבנה בה, מושג האלוהים. נושא שני, עליו לברר מה הבסיס האידיאולוגי של הנאצים בתוך הפילוסופיה הכללית ורק אז יוכל לבחור לעצמו ,פילוסופית חיים.

20.

חקירה רציונלית תביא למסקנה הפשוטה - אין אלוהים

comment-2-comment

במלים אחרות:האדם קטן מכדי להבין את דרכי האלוהים

19.

אין צדיק בארץ אשר לא יחטא כל מה שקורה לנו מגיע לנו, כי שתקנו, כי לא התקוממנו, כי לא נלחמנו, כי הלכנו כמו צאן לטבח, כי עשינו רע לאנשים בזמן לא טוב, ממליון ואחת סיבות. אבל אין מקריות בחיים האלה. כל החשבונות מסתכמים בסוף והמציאות מאזנת את עצמה.

comment-2-comment

comment-2-comment

18.

17.

16.

15.

להיות עני ונכה זה מדכא מוות....

comment-2-comment

ושמחה בלב

14.

הטבע בנוי על מאבק מרצה היקום ועד סופו אם יש כזה יש לחימה תמידית כאשר החזק מנסה לבלוע את החלש לכן המושג טוב הוא שגוי ההגדרה הנכונה היא-לדעת להגן על עצמך חובה קיומית אבל מצידך אל תגרום עוול לאחרים לצערנו העם היהודי בשואה לא ידע להגן על עצמו אוקריינה מוכיחה עכשיו שלמרות שהיא מתמודדת עם גוג ומגוג היא תשרוד אותו והוא יאבד זה הבונוס של לעמוד על נפשך מקווה שמדינת ישראל והעם היהודי למדו הלקח הזה לדורות לצערנו כל מיני ברנשים מנסים לעוות את ס״ה אבל הזיכרון של השואה של לא עוד יגבר תמיד

13.

12.

בגלל שהם רשעים או חוטאים אלא בגלל שהם שואלים הרבה שאלות .אל תשאל למה שמור מצוות ושב בשקט

comment-2-comment

11.

10.

9.

אם אין אלוהים - אין למי לבוא בטענות לגבי מחלות, רעידות אדמה וכו'. דברים רעים קורים כמו שטובים קורים - באקראיות ובחוסר שליטה כללי. אם היה אלוהים - הייתי צריכה לתבוע אותו על רצח בדם קר של הרבה אנשים ובייחוד ילדים ותינוקות חפים מפשע. אין הצדקה לזה אם אלוהים הוא כל יכול וכל יודע. יש הצדקה לזה אם אלוהים לא יכול לעשות שום דבר בנידון - ואז לא ממש שווה להעריץ אותו.

comment-2-comment

comment-2-comment

ה ברא את העולם ואת האנשים כל אדם עם תכלית שונה

8.

הבערות היא השורש והגזע של הרשע-אפלטון!

7.

קשה לתפוס חיים ללא עבודה ניקיון בריאות חיי דת בדרך כלל מתנגשים עם חיי עבודה אבל כל אדם יהודי יודע שהחיים פה בעולם הזה הגשמי זה פרוזדור לחיי נצח , התענוג הכ קטן בעולם עליון שווה לכל תענוגות שאי פעם היו ויהיו ביחד, שווה ללמוד קבלה ראו הוזמנתם

6.

החיבור של חלקים של היהודות לכדי מקשה אחת…חז״ל ותימן- מרגש. גם בלי קשר לסיפור המשפחתי שליווה את הכתיבה

5.

הקורס שהעביר תרם בין השאר לחזרתי בתשובה. הוא אדם מרתק, עם טונות של ידע וכנות.

4.

אם הוא הביא רק חצי מהיכולת שלו ליצור עניין לספר הספר יהיה הצלחה עצומה.מקווה שאשתך בבריאות טובה.דנה.

3.

comment-2-comment

comment-2-comment

2.

וחיבוקים

1.

לכל התגובות
0
מצב לילה
מצב לילה