את פרשת הילד איתן בירן יש לבחון על רקע אמנת האג בדבר חטיפה בינלאומית של ילדים, שישראל הצטרפה אליה ולאורך השנים פעלנו בהתאם לה: העברנו ילדים שנחטפו לישראל וביקשנו להעביר אלינו ילדים שנחטפו לארץ אחרת. זוהי אמנה חשובה שהמטרה שלה בסופו של דבר היא למנוע זעזועים.
אם אדם חי בארץ מסוימת כמה שנים - במקרה הנוכחי לא מדובר בשנים רבות כי מדובר רק בילד קטן - הוא רגיל לשפה ולהרגלים באותה מדינה. לא יעלה על הדעת שמישהו, ובדרך כלל זה קרוב שלו, יפר את השקט הזה, את האיזון הזה, ויעשה מה שהוא מחליט כי זה טוב לו. לשם כך ישנה הראייה האובייקטיבית של בית המשפט, שיכול לבחון ולקבוע מה קורה.
את הפרשה הזאת מכיר הציבור, וחובה לציין שכך גם אני, מהסיקור שלה בתקשורת, והדברים נאמרים על סמך ידע זה. מה ידוע לנו על משפחת בירן? ידוע לנו שהיו הורים שנסעו לאיטליה, ושאבי המשפחה למד שם רפואה. אנחנו לא יודעים מה הייתה כוונתם לעתיד - האם תיכננו ללמוד ולחזור לארץ, או להישאר באטליה, כפי שידוע לנו שזוגות רבים במסלול הזה עושים בסופו של דבר? קשה לדעת מה הייתה כוונת הוריו של איתן, ועצוב מאוד שאי אפשר לשאול אותם.
הכל היה יכול להיראות אחרת אם הייתה נעשית פנייה מסודרת, אם המשפחה הייתה מגיעה לאיטליה ומבקשת מבית המשפט לשקול אפוטרופסות, משמורת חלקית או הסדרי ראייה
מה שאנחנו עוד יודעים הוא שכאשר קרה האסון, ואיתן נשאר בלי אף אחד, ניתנה על ידי בית משפט אפוטרופסות לדודה שלו. יכול להיות שבית המשפט לא ראה לפניו את כל האנשים שמצויים לפחות באותה קרבה כדי לדעת את מי למנות לאפוטרופוס. כך או כך, בית המשפט שעוסק באפוטרופסות הוא בית המשפט המקומי באיטליה.
השכל הישר אומר שאם למשפחה שנשארה בארץ מגיעה האפוטרופסות מסיבה כזאת או אחרת, הדרך הנכונה לפעולה הייתה לנסוע לאיטליה ולהתמודד שם עם פסק הדין. זה המקום הטבעי. זו לא מדינת עולם שלישי, וארצות שמכבדות זו את זו מבחינה משפטית מקפידות לנהוג בדרך זו ולא לשנות על דעת עצמן פסק דין. נודה בכנות - זה היה מאוד מרגיז אותנו אם מישהו היה מזלזל בפסק דין של בית משפט ישראלי. האיזון הופר. האקט הזה לא מקובל בהתאם לאמנה.
אמנת החטיפה מציינת שמי שלוקח ילד מהסביבה הטבעית בניגוד להחלטת רשויות כשיש ויכוח או עימות סביב הנושא, אז המרפא לכך הוא להחזיר אותו למקום הטבעי שלו; לזעזע אותו כמה שפחות אחרי הזעזוע הגדול שהוא עבר. המקום הטבעי שממנו נלקח איתן בירן הוא איטליה. כל זה אמור להתבצע באמצעות הליך משפטי הכולל הגשת תביעה על רקע אמנת האג ובקשה להחזיר את הילד.
עו"ד עירית קאהןעטא עוויסאתאינני מוסמכת להגיד לבית המשפט מה לעשות, אבל לי היה נראה – על פי דיווחים – שהדבר הנכון הוא להחזיר את הילד לאיטליה ולדון שם על האפוטרופסות שלו.
הסבא, לדעתי, עשה משגה גדול. עכשיו הוא כבר במעמד של חוטף, וכשיתקיים הדיון בבית המשפט זה עלול להיות לרעתו. הכל היה יכול להיראות אחרת אם הייתה נעשית פנייה מסודרת, אם המשפחה הייתה מגיעה לאיטליה ומבקשת מבית המשפט לשקול אפוטרופסות, משמורת חלקית או הסדרי ראייה. יש תמיד זכות ערעור. המקרה הקשה הזה נוגע לכולם. הוא מאוד אנושי, אבל דווקא משום שזה כך צריך לתת לרשויות לעשות את מלאכתן ואת כל מה שאפשר – ואפשר.
- עו"ד עירית קאהן הייתה מנהלת המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
