8
כותרת גג 850 פרויקט הישראלים הטובים בעולם יום העצמאות 2022

למיכל ברוק, מנכ"לית "נאלא", יש תוכנית למיגור מחלות העוני מהעולם עד 2030

האימונולוג הנודע פרופ' צבי בנטואיץ' הקים את קרן נאלא כדי לשגר לאפריקה רופאים מתנדבים, ולייצר שם תשתית למיגור מחלות זיהומיות שלא מאפשרות לאוכלוסיה המקומית לצאת ממעגל העוני. באתיופיה רשמה הקרן הצלחה עצומה בצמצום התחלואה ומיכל ברוק, מנכ"לית נאלא, מאמינה שבעבודה נכונה אפשר למגר את המחלות האלה עד 2030. היא על זה

עידו א. זן | פורסם:04/05/2022

צפו והכירו את "הישראלים הטובים בעולם"

מאכילים ילדים, מקימים מרפאות ודואגים לתשתיות של חשמל ומים (הפקה: שחר לוי; עריכה: איתי פולק)
צילום: NALA Foundationהתחילה בסיוע במחנות פליטים, ונשאבה לפעילות למען בריאות הציבור. מיכל ברוק, מנכ"לית קרן נאלא (צילום: NALA Foundation)
מיכל ברוק בת ה-47 מיפו התגלגלה אל מעמדה הנוכחי, כמנכ"לית של קרן נאלא, אחד הגופים ההומניטריים העצמאיים הכי מעוררי הערכה בארץ, לגמרי במקרה, בזכות טיול שעשתה בתחילת שנות העשרים שלה בקמבודיה. שם, נחשפה לראשונה לתחלואה ולתשתיות הבריאות הרעועות במדינה, שהנציחו את עוני האוכלוסייה המקומית ואת חולשתה החברתית.
נחושה לפעול לשינוי, הצטרפה מייד עם חזרתה לארץ לפעילות של ארגון סיוע גלובלי בשם Equiliblre, איזון בעברית, אותו הקים איש העסקים היהודי-צרפתי ז'יל דרמון. בהמשך, שינתה השלוחה הישראלית של המיזם את שמה והפכה למותג הסיוע הישראלי המוכר בכל בית, 'לתת'. "זה היה החיבור הראשון שלי לפעילות הומניטרית בסדרי גודל רחבים. עם 'לתת' יצא לי לנסוע לכל מיני מקומות בעולם. התנדבתי תוך כדי הלימודים וזו הייתה חוויה מטורפת, גם מבחינת העשייה וגם מבחינת תחושת המסוגלות. כילדה בת עשרים וקצת הובלתי משלחות בעולם, פרקתי מטוסים, נסעתי למחנות פליטים, הבאתי עזרה מוחשית". בזכות הפעילות וההישגים הרבים מונתה ברוק כבר בגיל 26 לממלאת מקום מנכ"ל 'לתת'.
ברוק מחזיקה בתואר ראשון במשפטים, ובתואר שני במנהל עסקים, עם התמחות בניהול ארגונים בינלאומיים. "הגעתי לנאלא דרך השהות שלי באפריקה", היא מספרת. "עבדתי באו"ם, בגוף שנקרא 'תוכנית המזון של האו"ם' (שזכה ב-2020 בפרס נובל לשלום, עא"ז) וגרתי ארבע שנים באתיופיה. כשחזרתי לארץ, הזמינו אותי לייעץ לנאלא, על רקע ההיכרות שלי עם אתיופיה. כך, לאט לאט, נכנסתי עמוק לתוך העולם הזה של בריאות הציבור, ונשאבתי לפעילות בארגון".
תמונה כללית
האזינו כאן ל"כותרת" - מעין רודה מראיינת את ד"ר אורי שוורצמן וד"ר בריטה בודה-שוורצמן על אהבתם ארוכת השנים לאפריקה ואנשיה (הפקה: רון טוביה וגיא סאלם, סאונד: ניסו עזרן)
"אתיופיה היא המדינה המובילה בעולם במקרי טרכומה, מחלת עיניים זיהומית ומדבקת, שנגרמת מחיידק הכלמידיה. 45 אחוז מכל חולי הטרכומה בעולם נמצאים באתיופיה. אחד מכל שלושה ילדים באתיופיה חולה בטרכומה, ובהרבה מאוד מקרים זה מוביל ללקות ראייה ועיוורון בגיל מבוגר. הקטע המטורף במחלות האלה הוא שיחסית, כל כך פשוט למנוע אותן – לשטוף פנים במים ובסבון"
צילום: NALA Foundationהיזם והנשיא של קרן נאלא, פרופ' צבי בנטואיץ' (במרכז) והמנכ"לית מיכל ברוק (משמאל) עם צוות הארגון (צילום: NALA Foundation)
צילום: NALA Foundationהקרן מתמחה בביעור "מחלות עוני", שנגרמות בעיקר בקהילות עם תשתית סניטציה ירודה. מיכל ברוק (צילום: NALA Foundation)
צילום: מרקוס פרקינסחינוך הציבור לבריאות מתבצע גם במשחקים עם ילדים, דרך דמויות או איורים. ילדים לומדים בריאות, מתוך פרויקט התיעוד שעשה הצלם מרקוס פרקינס באזור בנץ' מאג'י באתיופיה, בשיתוף Merck ונאלא (צילום: מרקוס פרקינס)
צילום: מרקוס פרקינס"בקהילות הכפריות הרבה מבוגרים לא יודעים קרוא וכתוב, ולכן רוב חומר ההסברה שלנו הוא מאוד ויזואלי". מתוך פרויקט התיעוד שעשה הצלם מרקוס פרקינס באזור בנץ' מאג'י באתיופיה, בשיתוף Merck ונאלא (צילום: מרקוס פרקינס)

חושב תמיד לפני כולם

נאלא, הגוף שבראשו מיכל ברוק עומדת מאז שנת 2015, היא קרן שמתמחה במניעה ובביעור של תחלואה במחלות עוני, הגדרה לקטגוריה של מחלות טרופיות נזנחות, שנגרמות בעיקר בקהילות בעלות תשתיות סניטציה ירודות וחסרות מים נקיים. "מדובר במחלות שכולן היו גם פה, בישראל", מסבירה ברוק. "אתיופיה היא המדינה המובילה בעולם במקרי טרכומה, מחלת עיניים זיהומית ומדבקת, שנגרמת מחיידק הכלמידיה. 45 אחוז מכל חולי הטרכומה בעולם נמצאים באתיופיה. אחד מכל שלושה ילדים באתיופיה חולה בטרכומה, ובהרבה מאוד מקרים זה מוביל ללקות ראייה ועיוורון בגיל מבוגר. הקטע המטורף במחלות האלה הוא שיחסית, כל כך פשוט למנוע אותן – לשטוף פנים במים ובסבון, לשמור את הסביבה נקייה ולהשתמש בשירותים. הבעיה היא שכשאין מים ואין שירותים - העניין הכל כך פשוט הזה של מניעת ההדבקה הופך למאוד מסובך".
את קרן נאלא, המציינת כבר יותר מעשור של פעילות, יזם, הקים ותפעל בתחילת הדרך פרופ' צבי בנטואיץ', המשמש היום כנשיא הארגון. "הוא יזם בנשמה. איש שהחשיבה שלו תמיד נמצאת רגע לפני כולם", מציינת ברוק בלי להסתיר נימה של הערצה. ויש לה סיבות טובות: בנטואיץ', אימונולוג בעל שם עולמי ואחד מחלוצי המחקר של מחלת האיידס בעולם, הקים את מרפאת האיידס הראשונה בארץ, היה יו"ר ארגון 'רופאים למען זכויות אדם', וכיום מנהל את מרכז המחקר למחלות טרופיות ואיידס באוניברסיטת בן-גוריון, לצד שלל תפקידים נוספים שאת חלקם הוא עושה בהתנדבות. מחקריו של בנטואיץ' הצליחו לייצר שינוי במדיניות ולפתח סטנדרט טיפולי חדש בעולם. פעילותו ההומניטרית מתקיימת גם בימים אלה במרפאת פליטים ביפו ובמרפאה ניידת ביהודה ושומרון. נוכח תרומתו הרבה לבריאות הציבור בארץ ולאוכלוסיות מגוונות בעולם, קצת תמוה שטרם זכה בפרס ישראל או בהוקרה ממלכתית אחרת על מפעל חייו.

מים לבית ספר בזכות גומייה בעשרה סנט

קרן נאלא פועלת לקידום תוכניות לבריאות הציבור וחינוך למניעת מחלות, ובכך כבר שינתה לחיוב את חייהם של מיליונים, באתיופיה לבדה. את הפעילות שלה מממנים גופים בינלאומיים, ששוכרים את שירותיה כגוף המיישם בשטח. ברשימת התומכים שלה אפשר למצוא את משרד החוץ הישראלי, ארגון הסיוע ישראייד ועמותת הפיתוח הבינלאומי Sid Israel, לצד קרנות סיוע עולמיות כמו "גייטס" ו"פירס".
לא מכבר זכתה קרן נאלא בשתי תחרויות לחדשנות ולמניעת תחלואה מטעם קרן הפילנתרופיה של ביל ומלינדה גייטס. אחד הפרויקטים האלה עסק בתיקון תשתיות המים בבתי הספר. "רק ב-23 אחוז מבתי הספר באתיופיה יש מים", מתארת ברוק. "המשמעות היא שליותר משלושה רבעים של התלמידים בבתי הספר במדינה אין מים בכלל. כל כך קל לתקן את זה". ואכן, הפתרון שמצאו אנשי נאלא ברוב המקרים הוא פשוט, קל וזול - ומתגלם בהחלפת גומיות במשאבות הישנות ששואבות מים מהבארות. "כמעט בכל בתי הספר הגומייה הזו נקרעה או התקלקלה. מה הבעיה? אני אגיע עם שקית עם אלף גומיות כאלה, ובכל בית ספר שאליו אני הולכת אבקש מהשרת המקומי לסייע לי להחליף את הגומייה במשאבה, ואפקיד בידיו עוד 15 גומיות - וככה פתרנו את הבעיה ל-15 השנים הקרובות. במקום ללכת ולחפור עכשיו באר חדשה - תיקנו את הבעיה במחיר עשרה סנט. זה פתרון שקרן גייטס מאוד התלהבה ממנו".
"אנחנו בעיקר קשובים", מסבירה ברוק. "השותף המקומי הוא תמיד הבעלים של התהליך. הוא זה שמזמין אותנו. אנחנו מציגים לו כל מיני רעיונות, ובסופו של דבר הוא זה שבוחר את הפתרון הרצוי לו ולקהילה".
הצוות של נאלא מונה שבעה עובדים בשכר בישראל, ועוד כשמונים אנשי צוות המועסקים בשכר באתיופיה. לצד אלה, הארגון נעזר במתנדבים רבים מכל העולם. הלכה למעשה נחלקת הפעילות של הקרן לשלוש רמות. ברמה הראשונה מתקיימת העבודה עם הקהילה. "אנחנו עובדים הרבה מאוד עם מנהיגות מקצועית, כלומר עובדי חינוך ובריאות, אבל גם קהילתית – ראש השבט, ראש הכנסייה או האימאם במסגד. כל מי שאנחנו חושבים שיכולה להיות לו השפעה על הקהילה. המטרה היא לא שאנחנו נבוא ונבנה משהו ואז נלך וזה לא יחזיק מעמד, אלא שביחד עם הקהילה אנחנו נעשה תהליך. הקהילה יכולה לייצר פתרונות משותפים".
ברמה השנייה הקרן משתפת פעולה עם מקבלי ההחלטות המקומיים. "כדי לייצר פתרון ארוך טווח צריך הקצאה של משאבים. יש לנו שותפות עם משרד הבריאות האתיופי, וכתבנו יחד את המדיניות הלאומית למניעת תחלואה. אנחנו בנינו לצורך הזה את סל הכלים ברמת המחוז, ואנחנו מיישמים את זה ממש בכל המדינה".
ברמה השלישית העבודה מבוססת על חינוך הציבור לבריאות. "זה יכול להיות באמצעות משחקים עם ילדים, דרך דמויות או איורים. בקהילות הכפריות הרבה מאוד מהמבוגרים לא יודעים קרוא וכתוב, ולכן רוב חומר ההסברה שלנו הוא מאוד ויזואלי", מסבירה ברוק.
"בילהרציה היא מחלה נוראית. כשאנחנו נכנסנו לפעולה שיעור התחלואה עמד על 56 אחוז. היום אנחנו עומדים על 17 אחוזים בלבד, אחרי שלוש שנים של עבודה. ילדים היום הרבה פחות חולים – וזה דבר שהוא מדהים ואני מאוד גאה בו"
צילום: מרקוס פרקינס"ליותר משלושה רבעים של התלמידים בבתי הספר במדינה אין מים בכלל. כל כך קל לתקן את זה". ילדים באתיופיה, מתוך פרויקט התיעוד שעשה הצלם מרקוס פרקינס באזור בנץ' מאג'י באתיופיה, בשיתוף Merck ונאלא (צילום: מרקוס פרקינס)

למגר מחלות עוני - עד 2030

בזמן שברוב העולם מגפת הקורונה השפיעה לרעה על פעילויות סיוע, בקרן נאלא היא יצרה זרז לשינוי חיובי בפרקטיקה. נהלי ההתגוננות מהקורונה חייבו הסתגרות ביתית וקהילתית, ועל כן כל מי שלא היה מקומי נדרש לקחת צעד אחורה ולחזור לארצו. בזכות זאת, הפעילות המקומית הועצמה והתרחבה. "הקורונה המחישה יותר מכל דבר אחר שאנחנו עולם אחד. שאם אתה לא מטפל בבעיות במקום אחד, הן יחזרו אליך במקום אחר".
"אנחנו לא צריכים לנפנף בדגל, אבל אנחנו ישראלים, והעובדה הזו נותנת הרבה מאוד נקודות זכות", מציינת ברוק. "הרבה מהשיחות שלנו עם אנשי ממסד וגם עם אזרחים או ארגונים שאנחנו משתפים איתם פעולה הן גם על ישראל, במה אנחנו דומים, ומה אנחנו יכולים ללמוד זה מזה. ויש לנו הרבה מה ללמוד זה מזה". לצורך ביצוע הפעילות של קרן נאלא בשטח, ברוק עובדת בשיתוף פעולה קבוע עם ארבעה משרדי ממשלה אתיופיים - האוצר, החינוך, הבריאות והמים. "בלי ארבעת השחקנים האלה אי אפשר באמת ליצור שינוי".
קרן נאלא מציגה נתוני הצלחה מרשימים, והם עיקר גאוותה של ברוק. בדרום מערב אתיופיה, למשל, מיפתה הממשלה 82 אחוז מחולי הבילהרציה (מחלה טפילית, נגרמת על ידי תולעת המצויה במים מזוהמים, עא"ז). את המחלה ניסו למגר באמצעות שימוש בתרופות, אך אלה לא הצליחו להפחית את התחלואה בצורה משמעותית. "בילהרציה היא מחלה נוראית", אומרת ברוק. "כשאנחנו נכנסנו לפעולה שיעור התחלואה עמד על 56 אחוז. היום אנחנו עומדים על 17 אחוזים בלבד, אחרי שלוש שנים של עבודה. ילדים היום הרבה פחות חולים – וזה דבר שהוא מדהים ואני מאוד גאה בו", היא אומרת.
"אנחנו מאמינים שזה אפשרי, עד 2030, למגר כמעט באופן מלא את המחלות האלה מהעולם, ולשם אנחנו מכוונים. זה החזון - רעיונות שישנו את מפת התחלואה בעולם. מיליארד וחצי אנשים חולים היום במחלות האלה – אם נצליח להוריד את זה קרוב לאפס – זה ממש נירוונה. וזה אפשרי"
"מה שיש לנו לתת לעולם ולגופים אחרים זה המודלים היחסית חדשניים שלנו, והניסיון המעשי שלנו" מסבירה ברוק. "הוכחנו שזה עובד באתיופיה – בממוצע, הצלחנו להוריד את התחלואה ב-90 אחוז. זה מאוד יוצא דופן. היום אנחנו רוצים לעבוד בעוד כמה מדינות, כדי שנוכל לומר שמה שעשינו עובד בכל מקום, ואפשר ליישם זאת בכל העולם. אנחנו מאמינים שזה אפשרי, עד 2030, למגר כמעט באופן מלא את המחלות האלה מהעולם, ולשם אנחנו מכוונים. זה החזון - רעיונות שיאומצו בידי ארגון הבריאות העולמי ועוד שחקנים בבריאות הציבור בעולם, וכך ישנו בעצם את מפת התחלואה בעולם. מיליארד וחצי אנשים חולים היום במחלות האלה – אם נצליח להוריד את זה קרוב לאפס – זה ממש נירוונה. וזה אפשרי".
ברוק מצטנעת ונותנת קרדיט לכל הצוות. "אני לא יכולה לדבר על שליחות אישית, כי נאלא זה לא רק שלי, זה של כולנו פה", היא אומרת. "ברגע שאתה נכנס לתוך העולם הזה של עשייה חברתית, אתה עובד בכל הרמות. גם בחצר שלך". חשוב לה להדגיש שכל חברי הצוות הישראלי שלה, פעילים גם בזירה הישראלית, לצד פעילותם במישור העולמי. "צבי (בנטואיץ') הוא ממקימי רופאים לזכויות אדם, דורין מתנדבת במד"א, נועה עובדת עם מבקשי מקלט בתחנה המרכזית. כל אחד מאיתנו עושה עבודה גם בתוך החברה הישראלית. כולנו חיים את זה ונורא דואגים זה לזה בתוך התהליך הזה. נוצרה מעין משפחה בנאלא, מאוד חזקה. תמיד אנחנו צוחקים שאם אתה נכנס לנאלא, כבר תהיה שם לכל החיים. אני חושבת שאנחנו באמת מצליחים לייצר הבדל".
לכתבה זו 8 תגובות
הוספת תגובה
8

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
6.

5.

גאים שיש לנו כאלה אנשים

comment-2-comment

4.

גם בגלל הקשר שלנו ההיסטורי לאתיופיה וגם כי זה קרוב, באפריקה ויש לנו הרבה מה לתת ולתרום ולהשפיע על ההתפתחות באזור, הם במקום שבו ישראל הייתה לפני מאה שנים, ואנחנו יכולים לחשוב גם על אחרים ולא רק על עצמנו

3.

comment-2-comment

2.

כן ירבו

1.

לכל התגובות
0
מצב לילה
מצב לילה