6
850 האנשים של המדינה

"הילדים עברו תקופה איומה, וזו דווקא הזדמנות": מערכת החינוך אחרי הקורונה

מה עבר על הילדים בשנתיים האחרונות, ומה הם חווים היום? מה השתנה בבתי הספר, ומה צריך להשתנות? מנכ"לית רשת התיכונים עמל רוית דום עיני, אשת החינוך מיכל דליות ופרופ' אלקרינאוי מהמחלקה לעבודה סוציאלית בבן גוריון בוועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות"

תמונה כללית
הדר גיל-עד | פורסם: 21/03/2022
הקורונה ועתיד הילדים, היום בוועידת "האנשים של המדינה" (צילום: סנטרל הפקות)
עו"ד רוית דום עיני, מנכ"לית רשת התיכונים של הרב תחומי עמל, רואה במגפת הקורונה הזדמנות לשינוי שיטות למידה ולהתאמתן לשוק העבודה העתידי: "להגביר שימוש בטכנולוגיות, לפתח חשיבה יצירתית ולהתאים את התוכן לעולם ההיי-טק", אמרה בריאיון בוועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות".
בפאנל השתתפו גם מיכל דליות, אשת חינוך ויועצת משפחתית, שרואה את השפעות המגפה על הילדים בעיקר בנסיגה התנהגותית, אך חושבת שצריך לחזק במיוחד את ההורים. פרופ' עליאן אלקרינאוי, מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון, אמר בריאיון כי לתפיסתו השינוי מתחיל ביצירת שוויון.
צילום: עמית שאביעו"ד רוית דום עיני, מיכל דליות ופרופ׳ עליאן אלקרינאוי. היום בוועידה (צילום: עמית שאבי)
מיכל, אחרי שנתיים של מגפה - מהן ההשלכות על הילדים שלנו? "אני בעיקר רואה השפעות נקודתיות. איך התקופה הזו תשפיע עליהם, על הצמיחה, על האישיות ועל ההתנהגות שלהם עוד חמש או עשר שנים? אני מניחה שמחקרים רבים ייערכו בנושא. כעת, אני רואה ילדים צעירים שלפתע ממצמצים, ילדים עם 'טיקים', ילדים שנגמלו מחיתולים, למשל, או ממוצץ או מלינה עם ההורים, ואז חזרו אחורנית. אני רואה גם ילדים תוקפניים יותר.
"בגילים בוגרים יותר", היא ממשיכה, "אני רואה בעיקר ילדים שמסתגרים יותר. ילדים רגילים לחלוטין שנהגו ללכת לחוגים ופתאום מפסיקים, ילדים שנפגשו עם חברים וכעת הם לא. אני רואה גם ירידה בלימודים ואפילו עזיבה של בית הספר, בין אם גלויה ובין אם נסתרת. קשה להם מאוד, לילדים. הם עברו שנתיים איומות, וזה עדיין לא נגמר. אנחנו צריכים לייצר עבורם תנאים שבהם הם יוכלו לתקן את מה שקרה פה".
צילום: דנה קופל"לחזק את ההורים". מיכל דליות, היום בוועידה (צילום: דנה קופל)
את יודעת לומר מהם הטריגרים? המסכים, הדאגה הכלכלית בבית? "לדעתי זה גם וגם וגם. גם לא הייתה מסגרת, הם גם פחדו על מצבם הבריאותי של המבוגרים - ההורים או הסבים והסבתות שלהם. ויש גם את העניין הפיזי, כלומר בשהייה כל כך ממושכת בבתים, בימי הסגרים והבידודים - אין בכלל ספק שילדים שחיים בקיבוץ או במושב, או בבית עם חצר אחורית גדולה, חוו זאת אחרת לגמרי ממשפחה שיש בה שישה ילדים והם גרים בדירה של 60 מ"ר. יש לא מעט מבוגרים שעברו דברים קשים גם כן, ועדיין לא התאוששו לחלוטין".
קראו עוד:
רוית, איך המצב משתקף בשטח? במסגרות החינוך? "הילדים עברו תקופה מאוד קשה ומאוד מאתגרת, ואני רואה את התקופה הזאת דווקא כהזדמנות. איך מתאימים עכשיו את בתי הספר לעידן החדש? איך נותנים מענה רגשי לתלמידים, לילדים בכלל? איך מחברים אותם לתמיכה נפשית וגם חברתית? הם היו הרי בבית הרבה זמן, לא ראו את החברים שלהם. דווקא עכשיו זה הזמן להתאים את מערכת החינוך לעידן החדש, להבין שהילדים צריכים דברים אחרים, כלים אחרים".
מיכל דליות, היום בוועידה (צילום: סנטרל הפקות)

"לא צריך כמויות כאלה של חומר, השינון לא עוזר"

לתפיסתה של דום עיני, השינוי צריך להתחיל מהיסודות - משיטות הלימוד ומחומרי הלימוד. "אחרי שהם למדו מהבית, אנחנו מבינים שאנחנו צריכים להגביר את השימוש בטכנולוגיות", היא מסבירה, "ילדים צריכים לחקור, לחשוב בצורה יצירתית. אין צורך בכמויות האלה של החומר, ראינו בשנתיים האחרונות שזה לא נתן כלום - השינון לא עזר. צריך לעבוד בצורה חדשנית יותר. בדומה לעולם ההיי-טק, למשל, בצורה של פרויקטים. אנחנו רואים שהחברה הישראלית כולה החזיקה את עצמה בזכות ההיי-טק, זה הקטר שלנו, מנוע הצמיחה. אז כן, אנחנו צריכים לחבר את הילדים לשוק העבודה המודרני, שאגב גם הוא כבר השתנה".
צילום: דנה קופל"ההיי-טק הוא הקטר שלנו". עו"ד רוית דום-עיני (צילום: דנה קופל)
ולדבריה, יש לתת על כך את הדעת: "שוק העבודה הפך דינמי יותר", היא אומרת, "אנחנו רואים שאנשים מחליפים קריירות, יש ניידות בין מקצועות ומקומות. קשה לגייס עובדים - ועל כל הנושאים האלה צריך להכשיר את התלמידים יחד עם המורים. הרי, אם הילדים ילמדו היי-טק וסטארט-אפ, אם הם יחקרו וילמדו לייצר פרויקטים, הם יהיו מוכנים יותר לעתיד.
"מה קורה היום בשוק ההיי-טק? חברה תבדוק אותך על ידי לקיחת משימה והתמודדות איתה ועם מצבי לחץ, עם טכנולוגיה, עם הבנה מה חשוב ומה לא. כמועמד, אתה צריך לדעת לתקשר וגם שתהיה לך רשת עסקית נכונה. את כל הדברים האלה צריך ללמד אותם כדי שיגיעו לשוק העבודה המודרני, וגם שיגיעו לאקדמיות בצורה הנכונה. צריך לעשות התאמה אמיתית, וזה הזמן".
מערכת החינוך אחרי הקורונה: עו"ד רוית דום עיני (צילום: סנטרל הפקות)
דום עיני מציפה גם את סוגיית תנאי השכר של המורים: "כשאני מדברת על בעיות נפשיות, אני מדברת גם על תמיכה במורים. בשביל להכשיר את התלמידים לכל אלה, צריך לפתח את המורים - ואי אפשר לעשות זאת אם מערכת החינוך לא תתקדם. המערכת עשתה שינוי קטן מאוד, אבל הוא לא באמת הנכון והמתאים. אני אומרת באומץ - זה הזמן לפתח את המערכת, לתמוך במורים וגם לשלם להם יותר. איך אפשר לשמור על מורים? כשאני מחפשת היום מורה שהוא מהנדס אלקטרוניקה, מהנדס רובוטיקה, מהנדס סייבר שמציעים לו בשוק ההיי-טק או בכלל בשוק 40 50 אלף שקל, ומה שאני יכולה להציע לו זה 10 אלף שקל? איך אני מגשרת על הפער הזה? יש פערים מאוד גדולים, גם חברתיים".
"כשאני מדברת על בעיות נפשיות, הכוונה היא גם לתמיכה במורים. בשביל להכשיר את התלמידים צריך לפתח את המורים - ואי אפשר לעשות זאת אם מערכת החינוך לא תתקדם. המערכת עשתה שינוי קטן, אבל הוא לא הנכון והמתאים. אני אומרת באומץ - זה הזמן לפתח את המערכת, לתמוך במורים וגם לשלם להם יותר"
פרופ' אלקרינאוי, האם הדברים האלה מתחילים להתבסס גם ברמה המחקרית? "אתייחס למצב בשני מישורים, הראשון הוא הרפואי - התחלואה. הבידודים והסגרים בשעתם בלמו את המגפה, אבל אנחנו מבינים שהם הרעו את המצב הנפשי בקרב האוכלוסייה, בכל העולם ולא רק בישראל. בכל העולם סבלו מחוסר-ודאות, מחרדה ומעוד קשיים רגשיים. לתפיסתי, ניתן להבחין בין חוסן נפשי לבין חוסן חברתי. יש אנשים שיש להם כלים להתמודד עם מציאות משברית כזאת, ויש הרבה מאוד אנשים חסרי אמצעים וכלים. הקורונה, לדעתי, הראתה והעצימה את הפערים הכלכליים והחברתיים שיש במדינה.
"בנוגע להתמודדות הנפשית, אנחנו בהחלט רואים יותר ביטויים של מצוקות", הוא ממשיך, "ואני לא מתכוון לחברה הערבית, החרדית וכן הלאה, אלא לפערים בין ערים כמו אופקים לבין מקומות כמו הרצליה פיתוח. בהחלט מבינים שהאוכלוסיות החלשות משלמות מחיר גבוה יותר".
צילום: עמית שאבי"קודם לטפל בשוויון". פרופ' עליאן אלקרינאוי (צילום: עמית שאבי)

"מי יכול ללמוד בזום כשאין חשמל בבית?"

פרופ' אלקרינאוי התייחס לשאלת הלימודים המקוונים בזום, ולשיטות הטכנולוגיות שהופעלו, ואמר: "לאוכלוסיות המוחלשות יש קשיים אחרים בכל הקשור להתמודדות עם התקופה ועם ההשלכות שלה. איך אפשר, למשל, לדבר על לימודים בזום כשאין חשמל בבית? או כשאין בכלל מחשב? אני מסכים, יש הזדמנות באתגר הזה, אבל מבחינתי האתגר הוא לנצל את ההזדמנות כדי לתת לאוכלוסיות הללו מענה. הילדים האלה חזרו לבתי הספר, אבל רבים מהם נשארו ויישארו מאחור. אנחנו נראה את הפערים ביתר שאת בעתיד, והם ישפיעו על כל מדינת ישראל. איך אנחנו יכולים לבנות חברה שוויונית טובה ובריאה אם נמשיך לדחוק את הילדים, גם יהודים וגם ערבים, לשוליי החברה? המציאות הזאת מלווה בהרבה משברים נפשיים קשים.
"שוב, אני חושב שההזדמנות כאן היא הגיוון, השונות וההכלה", הוא ממשיך, "נוצר כאן מצב שבו אפשר לקדם את כל אלה ואת שוויון ההזדמנויות במערכת החינוך, גם המעמד החברתי-כלכלי הוא חלק מאותו גיוון שאנחנו צריכים ללמד את הילדים, ולהכשיר בכך את המורים. בכלל, לדעתי זה מצריך שיתופי פעולה בין משרדי החינוך, הבריאות והרווחה, כדי באמת לתת מענה לילדים".
"לאוכלוסיות המוחלשות יש קשיים אחרים בכל הקשור להתמודדות עם התקופה ועם ההשלכות שלה. איך אפשר לדבר על לימודים בזום כשאין חשמל בבית? או מחשב? מבחינתי האתגר הוא לנצל את ההזדמנות כדי לתת לאוכלוסיות הללו מענה. הילדים האלה חזרו לבתי הספר, אבל רבים מהם נשארו ויישארו מאחור"
היי-טק כמפתח לשינוי חברתי: היום בוועידת "האנשים של המדינה" (צילום: סנטרל הפקות)

בואו נדבר על פסיכולוגיה

עוד לפני הכשרות ושינויים, דליות מבקשת לדבר על ההיבטים הפסיכולוגיים של התקופה. "ילד שלא נהנה, שדואג ושחרד, ילד שחי בעבריינות, ילד שיודע שהוריו מפורקים - הוא לא מסוגל ללמוד. הוא לא פנוי ולא כשיר לכך, וכמה שנכניס לו אקדמיה - אין שם מקום. אין בסיס לקלוט את החומרים והתכנים. ההסתכלות של היום, שלפיה אנחנו עוסקים בתיקון של השנתיים האחרונות, ושל מצב שעדיין לא תם, צריכה להיות מערכתית. חינוך עם בריאות נפשית, חינוך עם הזדמנויות, לא רק אקדמיה".
למערכת, כפי שהיא בנויה היום, יש יכולת לתת את המענה הזה? "מענה נפשי, אם נהיה מאוד פשטניים, אומר פסיכולוגים, עובדים ועובדות סוציאליים, כל אותם אנשים שנותנים את התמיכה הרגשית. היום מדובר בנושא בעייתי מאוד משום שפשוט אין מקום. יש תורים של שנה וחצי לאנשי מקצוע".
מהו לדעתך הדבר הדחוף ביותר שיש לעשות כדי למנוע את הידרדרות הילדים ובני הנוער שתוארה כאן? "לתפיסתי, יש לחזק את ההורים. אנחנו מדברים כאן על מצב רגשי, על מציאות מאוד משתנה, שאולי היא תביא איתה שוב בידודים ושוב חרדות ושוב אובדן של פרנסה. אני חושבת שצריך לחזק את ההורים, כי הם אלה שמחזיקים את הילדים במקום הראשון, בתחנה הראשונה. אנחנו באים אליהם בדרישות - 'תהיו חזקים, תהיו אמיצים, תראו את הילדים, תכילו את הילדים', מישהו צריך גם להכיל את ההורים האלה. אנחנו צריכים לראות גם אותם ולחזק אותם, כי בסופו של דבר הילדים חוזרים הביתה".
לכתבה זו 6 תגובות
הוספת תגובה
6

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
5.

כמה אפשר לדוש בנושא אומללות הילדים בקורונה, השפעות נוראיות של הקורונ על התלמידים...- הם נהנו מכל רגע, פרחו. הגיע הזמן לטפל בבעיות האמיתיות במערכת החינוך ולא למצוא תירוצים למצב העגום

4.

מחנכים את הילדים שכל מה שחשוב זה הם ושאי אפשר לשנות כלטם בעקבות מצב אךילו לא להקטין כיצות ללמוד בחוץ. כלום. מערכת החינוך ובראשה השרה פספסה כל הזדמנות והפקירה חיי אדם

3.

עד שלא יגדילו את התקציב של משרד החינוך ויתנו ומשכורות ראויות למורים ולאנשי בריאות הנפש הציבוריים לא יהיה שינוי. לבוא לקשקש על היי טק ו"הכלה" ולהפיל עוד אחריות על ההורים, שהם הציבור השחוק ביותר כרגע, ממש לא לעניין.

comment-2-comment

2.

1.

לגבי הקטנת הכיתות ל20 ושילוב הוראה היברידית כנ חוששת מהורים ולא נקטה מנהיגות אמיצה עם החלטות אמיצות

לכל התגובות
0
מצב לילה
מצב לילה