צפו: יצאנו לבדוק מה קורה בחיי הלילה של פתח תקווה
יצאנו לסיבוב ברים עם ראש עיריית פתח תקווה, רמי גרינברג, הרמנו כמה צ'ייסרים, פגשנו בליינים מרוצים וניסינו להבין מה מדיניות העירייה בנוגע לעישון קנאביס בברים
| פורסם:29/07/2021
צפו: חיי הלילה הסוערים של פתח תקווה
כמעט כל מי שסיפרנו לו שאנחנו הולכים לצלם כתבה על חיי הלילה הסוערים של פתח תקווה פרץ בצחוק אדיר והוסיף משפט מתנשא על אם המושבות, שנוסדה בשנת 1878 וכיום היא העיר החמישית בגודלה בישראל.
אבל בשביל להזים את השמועות הקנטרניות ואת הרכילות המרושעת על "עיר שינה אפרורית, מנומנמת, משעממת וחסרת ייחוד", יצאנו לקרוע את העיר יחד עם רמי גרינברג, ראש העיר הצעיר והנמרץ של פתח תקווה, שקבע איתנו בערב יום חמישי - לדרינק.
הסיבוב שלנו התחיל בפטריקס, בר מסעדה כשר ברחוב תוצרת הארץ. שעה 21:00 בערב ברובע הבילויים של פתח תקווה, ורחוב השחם עמוס במכוניות. על המדרכות צועדים מאות צעירים הורמונליים בדרך לפאב האהוב עליהם, ומיד ניכר אחד ההבדלים המרכזיים ביציאה לבילוי ב"אומלבס" (שמה הקדום של המושבה - א"ק) לעומת תל אביב הוא - החנייה הזמינה והנוחה, שהופכת את היציאה לנינוחה וחסרת דאגות.
ושם, בכניסה לשדרת מסעדות חדשה, העמוסה בבליינים צעירים, מחכה לנו ראש העיר, רמי גרינברג, עם כוס בירה ביד. "זה אזור הבילוי החזק ביותר במדינה, וזאת לא הלצה", הוא ממהר להגיד, "יש כאן מאות מטרים של פאבים, מסעדות ודיסקוטקים, ובאים לבלות כאן גם צעירים רבים שהם לא תושבי פתח תקווה".
נועם אלמוג, בליינית: "עמוס פה אז אנחנו עושים שיפט לתל אביב. אם היה מקום - היינו נשארים. אם אתה לא מכיר כאן אף אחד אז אין לך איפה לשבת"
חבורת צעירים מבושמים קלות, עוצרת את הראיון ומבקשת לעשות סלפי עם ראש העיר. הוא זורם. לטענתו, בילוי בפתח תקווה הפך בשנים האחרונות לפופולרי. "בניגוד לתל אביב, פתח תקווה זה מיקרוקוסמוס של מדינת ישראל, זו לא עיר עם סגנון אחד, פה יש הכל מהכל, כל המגזרים וכל האוכלוסיות ולכן הבילוי מתאים לכולם".
אנחנו עולים במדרגות, העמוסות בצעירים, אל הבר. גם הבר עמוס, ובו ברגע אנחנו מבינים שללא הקשרים עם ראש העיר היה לנו קשה להשיג שולחן פנוי כאן הערב. צייסרים עפים באוויר.
רועי מוצפי, הבעלים של הפטריקס, מזרים לנו לשולחן משקאות וצלחות עשירות בכל טוב. מוצפי טוען שיש הבדל גדול באווירה בין בירת גוש דן לבין העיר האהובה עליו - פתח תקווה: "לדעתי חיי הלילה כאן הם רגועים יותר. יש אנשים שרוצים לבלות קרוב לבית ולא רוצים לחפש חנייה בתל אביב. קל יותר להגיע לשתות קרוב, וככה גם לא צריך לנהוג".
על הבמה מנגן די.ג'יי גופי להיטי פופ ישראלי, גם הוא מלבסי גאה: "המלבסים אוהבים לעשות שמח. כולם כאן אוהבים בעיקר את רביד פלוטניק, הראפר המדהים שגדל בעיר שלנו, וגם מוזיקה מזרחית ומוזיקה ישראלית".
בשולחן עמוס בצעירות חייכניות שחוגגות יום הולדת, אנחנו פוגשים את מעיין כץ, תושבת העיר בת 21, נהגת תורנית ששותה רק מים. כץ מסבירה שבילוי בעיר שלה הוא אופציה מצוינת עבורה. "הרבה פחות עמוס כאן, והאווירה פחות מתנשאת. אני חושבת שצריך לפתוח בפתח תקווה מקומות נוספים לצעירים אחרי צבא ועד גיל 24, כי רוב הברים פה הם מגיל 24 ומעלה".
ראש העיר, רמי גרינברג על עישון קאנביס: "העירייה לא עוסקת באכיפה אלא בהסברה, אנחנו מניחים למשטרה לעשות את העבודה שלה"
אנחנו שותים עוד כוס בירה עם ראש העיר, ושומעים ממנו על התוכניות שלו לפיתוח נוסף של חיי לילה. לאחרונה, התרחש אירוע מוזר ומסעיר בפתח תקווה, בו ראש העיר ביצע מעצר אזרחי של סוחר סמים שהתחפש לשליח וולט.
"אני לא חושב שסמים עושים טוב - אלא להפך", מסביר גרינברג, אנחנו בעירייה עוסקים בהסברה ולא מעודדים את התופעה. כמו שאתה רואה, יש פה המון בליינים שגם בלי הדברים האלה נהנים ואפילו יותר. אנחנו לא עוסקים באכיפה אלא בהסברה, אנחנו מניחים למשטרה לעשות את העבודה שלה".
בכניסה למרלה סינגר, בר גדול ועמוס בבליינים שמתמחה בבירה ומחזיק מעל 60 סוגי בירות שונות, אנחנו פוגשים את נועם אלמוג, צעירה אנרגטית בת 24 תושבת גבעת שמואל הסמוכה, שמנהלת חמ"ל סוער של חברים בליינים בטלפון. חלקם בתל אביב, חלקם פה וחלקם בדרך: "עמוס פה ברמות אז אנחנו עושים שיפט לתל אביב. אם היה מקום - היינו נשארים. אם אתה לא מכיר כאן אף אחד אז אין לך איפה לשבת".
נועה פרידמן, המנהלת של המרלה, עסוקה בטירוף. המטבח עובד שעות נוספות והמלצרים שכמעט כורעים תחת הנטל, מביאים לנו קרפצ'יו בקר נוסח פתח תקווה ושלל קוקטיילים על בסיס בירה. "הרבה אנשים צוחקים עלי כשאני אומרת שאני מנהלת בר בפתח תקווה, אבל בסוף יש פה טירוף לא נורמלי באותה מידה. עם כמה שהעיר הזאת גדולה, היא גם מאוד קטנה. תוך חמש דקות אתה יכול להגיע לסיטואציה שאתה מכיר מישהו שמכיר מישהו - ובסוף כולם חברים".
שעת חצות עברה מזמן ורחוב השחם עדיין עמוס בבליינים קולניים במצבי שיכרות שונים ומשונים. קשה להתעלם מהריח החזק של המריחואנה שיוצא מכל הפינות. חבורת צעירים מקומית שמעשנת ג'וינטים מצחקקת כשאני שואל אם פתח תקווה היא עיר של סחים. "תראה את העשן שעולה מכל פינה ברחוב, אפשר להתמסטל רק מהריח", אומר אחד מהם, "אולי כאן לא מעשנים בשולחנות כמו בתל אביב, אבל יש כאן הרבה מחששים - חוץ מים, בפתח תקווה יש הכל", הוא מסכם.
קצת לפני השעה 1:00 ובר האוסקר ווילד מפוצץ באנשים. דור חי, הבעלים של הפאב האירי הוותיק, טוען שמדובר בערב שיגרתי למדי בעיר: "אנחנו עשר שנים ככה. בפתח תקווה מתחילים מוקדם את הבילוי וגם מסיימים מוקדם. אנשים מבלים קרוב לבית וזה לא יותר מיד מסובך להם. הרבה באים לכאן בשביל לשתות ולראות כדורגל".
"פתח תקווה היא ראש לשעלים", מסכם אחד הבליינים. "נכון, כאן זה לא תל אביב, חיי הלילה נגמרים מוקדם ואין מסיבות פרועות. אבל אם אתה לוקח לדוגמה ערים אחרות באזור כמו הוד השרון ורעננה, אז אין ספק שפתח תקווה שולטת".
