צפו והכירו את "הישראלים הטובים בעולם"
מאכילים ילדים, מקימים מרפאות ודואגים לתשתיות של חשמל ומים
(הפקה: שחר לוי; עריכה: איתי פולק)
8 צפייה בגלריה
השקעה רבה במיזמי חינוך. שרון זוהר עם הילדים במחנה הפליטים קיסניי בבירת אוגנדה קמפלה
(צילום: שרון זוהר)
8 צפייה בגלריה
ועם ילדי גן הילדים נצרת ביישוב נמולנדה מדרום לקמפלה, סמוך לימת ויקטוריה
(צילום: שרון זוהר)
לפני כשנתיים, כשכל מדינות העולם החלו לסגור את הגבולות שלהן, החליטה שרון זוהר לחשב מסלול מחדש ולפרוץ את הגבולות של עצמה, עזבה הכל והלכה להתנדב בעמותת ברית עולם. "הקורונה הייתה הקטליזטור לשינוי, אבל מה שקרה קרה בלי להתכוון. איכשהו, פתאום מתגלגלים לדברים שקורים לך ואתה זורם עם זה". והיא אכן זרמה - ומה שהתחיל כהתנדבות הפך להיות מסלול מקצועי, ומהר מאוד היא מונתה למנכ"לית העמותה.
לפני שהחליטה לתקן את העולם שימשה זוהר נספחת התרבות בשגרירות ישראל בוושינגטון. היא בת 45, אם לשלושה, בעלת תואר ראשון ושני בעיצוב מבצלאל ותואר שני בלימודי היסטוריה מאוניברסיטת תל אביב. המעבר לעולם העשייה החברתית לא היה לה קשה, שכן מאז נעוריה השתלבה תמיד בפעילות למען החברה, בין אם כמתנדבת במד"א או במקלט לילדים שהוצאו מביתם ומחזקת משפחתם, ובין אם במסגרות קהילתיות בטיול שלה בטיבט.
את עמותת "ברית עולם" הקימה ב-2005 קבוצה של ישראלים אידיאליסטים, על בסיס האמונה שהחברה הישראלית צריכה לפעול למימוש ערכים של "תיקון עולם". העמותה מתפקדת כחטיבה עצמאית בארגון טופז ליזמות וחדשנות חברתית, שהוקם בידי ד"ר מייק נפתלי, ורואה בהתנדבות ובאזרחות פעילה תנאים הכרחיים לקיומה של חברה צודקת, סולידרית ורגישה. "ברית עולם" פועל להגיש סיוע הומניטרי באפריקה ובמדינות נוספות, באמצעות מתנדבים מישראל ובשילוב ארגוני פיתוח מקומיים או ארגונים עסקיים, שמשתתפים בפרויקטים קהילתיים ארוכי טווח. בשנת 2008 "ברית עולם" היה אחד הגופים שפעל להקמתה של עמותת נתן - קואליציה של ארגונים ישראלים הפועלים לסיוע הומניטרי בינלאומי.
תפישת העולם של "ברית עולם" היא לספק חכות במקום דגים. במקום לטפל בסימפטומים או לתרום כספים לפתרון זמני לעניין נקודתי, הם מלמדים אוכלוסיות וקהילות לייצר לעצמן משאבים, שיאפשרו להם פתרון קבע לבעיות כרוניות. "ארגוני סיוע רבים באים ליעדים האלה מתוך כוונה נאצלה וטובה, בונים פרויקט או שניים - ונעלמים", מסבירה זוהר. "הפרויקט שלהם לא תמיד מחזיק מעמד בהיעדרם, כי אין במקום מספיק אנשים וידע לתחזק אותו".
זוהר מרימה כל כפפה הומניטרית שמושלכת לכיוונה ונענית לכל אתגר. "אנחנו פועלים ועוסקים בפיתוח בר קיימא, של תוכניות בחקלאות ופיתוח אזורי, וגם ברפואה, בתוכנית שנקראת 'רפואה ישראלית על קו המשווה'. הדרישה מגיעה מהשטח. אנחנו פועלים בעיקר באפריקה, כי שם יש צורך מאוד גדול. אפריקה תישאר תמיד האחרונה בתור לחלוקת החלב העולמי. זה ניכר גם בגיוס התרומות. אפריקה צמאה לזה, מתחננת לאנשים שירצו להשקיע בה, ולא יראו באוכלוסייה שלה נטל. אנחנו ארגון בינלאומי – אם יש צורך קיים בשטח, ובמיוחד אם פונים אלינו לעזרה, אנחנו לא יכולים לומר לא. נגייס את כל המשאבים שיש לנו, את כל אנשי המקצוע שאנחנו מכירים, את כל התשתיות שבנינו עד היום כדי לתת מענה".
אוגנדה מהווה היום זירת הפיתוח המרכזית של "ברית עולם". זוהר מספרת על בית חולים קטן במחוז צ'יבוגה שבמרכז אוגנדה, אזור שהוגדר בידי האו"ם "מוכה עוני קיצוני". ארבע מאות אלף איש חיים שם, והם מטופלים בידי ארבעה רופאים בלבד בבית החולים המקומי. בישראל, לשם ההשוואה, יש שלושה רופאים על כל אלף אזרחים. "חסר שם כוח אדם. עשינו הסכמים מול משרד הבריאות האוגנדי ומול בית החולים לתוכנית הכשרה לאורך זמן - אנחנו שולחים רופאים ישראלים, שלא באים רק לרפא. הם אחראים גם ללמד את הצוותים ולהכשיר אותם, להעביר את הידע הלאה. זה כל הרעיון של קיימות, להשאיר שם משהו שיכול לגדול ולהתפתח מעצמו בתוך הקהילה שלהם".
האזינו כאן ל"כותרת" - מעין רודה מראיינת את ד"ר אורי שוורצמן וד"ר בריטה בודה-שוורצמן על אהבתם ארוכת השנים לאפריקה ואנשיה (הפקה: רון טוביה וגיא סאלם, סאונד: ניסו עזרן)
בין היתר העמותה תומכת ומפעילה מרכז נוער בטנזניה, מרכז סיוע לקורבנות רצח העם בקונגו, גן ילדים ובית ספר לאומנויות לנוער בסיכון באוגנדה ואפילו תוכנית שעוסקת בשואה, במורשת ובתרבות היהודית, שנועדה להעניק למשתתפים תקווה במצבי סבל קיצוניים
8 צפייה בגלריה
עם חניכי "וומבלי מו" בקמפלה, בית מחסה שפועל להעצמת בני נוער יתומים באמצעות תוכניות ללימודי ריקוד
(צילום: שרון זוהר)
8 צפייה בגלריה
"ריקדו כדי לשנות את החיים", המוטו של פרויקט "וומבלי מו" בשער בית המחסה
(צילום: שרון זוהר)
יותר מ-200 רופאים ישראלים כבר התנדבו
בעולם המערבי הצליחו למגר כבר מחלות זיהומיות רבות, אולם באפריקה עדיין נאבקים בשחפת, מלריה, HIV, דלקות ריאות ועוד. "פתחנו באוגנדה שתי מרפאות לטיפול ביתר לחץ דם, סוכרת לכל הגילאים, מחלות כרוניות וטיפול בנשים בהריון. אין מספיק רופאים לאייש את המרפאות האלה, אבל אנחנו משתדלים לשלוח לשם משלחות רופאים רציפות".
במתכונת הזו יצאו כבר יותר מ-200 רופאות ורופאים ישראלים להתנדב בצ'יבוגה. אין זו משימה פשוטה או מובנת מאליה. "יש המון קשיים", אומרת זוהר. "קשה נורא לגייס תרומות. כשנוסעים לשם, הלב כל כך מתרחב, כל כך יוצא אליהם, שרוצים לעשות עוד ועוד. אתה רואה בני אדם, אתה רואה צורך אנושי. אי אפשר לחזור משם אדיש, לא לעשות כלום עם זה. הייתי רוצה שיהיה לנו מערך הרבה יותר גדול. שתהיה לנו הזרמת כספים יותר גדולה. שהפעילות תהיה הרבה יותר חזקה. אני מדברת כל היום עם רופאים צעירים שרוצים לעשות את העשייה הזאת. הרופאים האלה רואים את הצורך שלהם לתת מהידע שלהם, לבוא ולנתח שם, ולעשות כל מה שנחוץ מעבר. אני מודה מכל הלב לכל מי שעוזר באמת. אני מאוד גאה בזה".
לצד התמיכה בבתי החולים ובמרכזים הקהילתיים והמרפאות שמקימה ומתחזקת "ברית עולם" באוגנדה, זוהר מקפידה לשלב גם תוכניות לקידום נשים, ופרויקטים להעצמת ילדים ובני נוער. בין היתר, העמותה תומכת ומפעילה מרכז נוער בטנזניה, מרכז סיוע לקורבנות רצח העם בקונגו, גן ילדים ובית ספר לאומנויות לנוער בסיכון באוגנדה ואפילו תוכנית שעוסקת בשואה, במורשת ובתרבות היהודית, שנועדה להעניק למשתתפים תקווה במצבי סבל קיצוניים.
באחד הביקורים האחרונים שלה באוגנדה זכתה זוהר להשתתף בטקס הסיום של מחזור התלמידים הראשון של בית הספר לאומנויות למען בני נוער בסיכון, "המוזות של אוגנדה" שמו, אותו סייעה להקים באמצעות עמותת אינספיריישן של ארגון טופז, שפועלת לקידום פרויקטים בתחום האמנות, המנהיגות והשינוי החברתי. "זה היה נורא מרגש. להיות שם בטקס, לעמוד וללחוץ ידיים לבוגרים ולדעת שיש להם עתיד. שאנחנו שולחים אותם אל עבר עתיד שאנחנו עזרנו לו", מספרת זוהר.
"כמעט כל אישה חווה שם אונס. ילדות, נשים, כאלה שאין להן ברירה והן מוכרות את עצמן כי הן צריכות להתקיים. זה נגמר בהריונות או ביחסים מתעללים לכל החיים. לנשים שמנסות להוציא בנות ממעגל האונס אין לאן לפנות"
8 צפייה בגלריה
רישום חולים בידי צוות "רפואה ישראלית בקו המשווה", שמפעיל ארגון ברית עולם בקניה ובאוגנדה
(ברית עולם)
8 צפייה בגלריה
עם עמיתים ושותפים לתוכניות החינוך בקמפוס של אוניברסיטת מאקררה בקמפלה
(צילום: ברית עולם)
קורבנות אונס באפריקה וגם באוקראינה
היחס לנשים באפריקה בוער בעצמותיה של זוהר: "כמעט כל אישה חווה שם אונס. ילדות, נשים, כאלה שאין להן ברירה והן מוכרות את עצמן כי הן צריכות להתקיים. זה נגמר בהריונות או ביחסים מתעללים לכל החיים. לנשים שמנסות להוציא בנות ממעגל האונס אין לאן לפנות. אין מרכזים, אין תשתיות רפואיות. כשחזרתי משם התחייבתי לעצמי לנסות לרתום לעניין מרכזים של נפגעות תקיפה מינית כאן בארץ, לנסות לשלוח לשם אנשי מקצוע".
"הדברים האלה קורים בכל מקום. ממש עכשיו אנחנו מפעילים תוכנית חירום הומניטרית גם למען נשים פליטות בעקבות מלחמת אוקראינה-רוסיה. ממש בימים האחרונים הוצאנו משלחת של חמש נשים מדהימות, בעלות מקצוע בתחום הניצול המיני של נשים, בניסיון לבדוק מה קורה בשטח, ולתת טיפול הולם. טיפול סוציאלי. לבוא ולסייע לנשים האלה בפועל, להוציא אותן מאיפה שאפשר ולתת להן מקלט. בכל מעבר גבול נוגעים בהן, עושים להן, ונשים סובלות מהדבר הזה בצורה מזעזעת".
בזמן שבו זוהר עסוקה באיסוף בגדים ונעליים למען תלמידי בית ספר בקמפלה, אוגנדה, היא חולמת על תנועה שוקקת של מתנדבים חדשים שיגשימו ויבצעו את תוכניות הפיתוח הרבות של הארגון. "תמיד אנחנו מחפשים מתנדבים, לאו דווקא רופאים. אנשים שיכולים לבוא ולעזור לנו להקים שם תשתית מקומית. השאיפה היא גם לחבר למטרות האלה חברות עסקיות שירצו או יוכלו לתרום באופן רציף. זה לא קורה הרבה, אבל זו השאיפה".
מה יודעים שם על ישראל?
"הם לא יודעים הרבה על ישראל. האמת שהם לא יודעים הרבה על העולם", עונה זוהר. "אבל מהמעט שהם יודעים, הם רואים בישראל מעין אורים ותומים'. השם הטוב שלנו הולך לפנינו במקומות שאליהם אנחנו מגיעים. יש לזה ערך מאוד גבוה. יש לנו מה לתת, ואנחנו צריכים להיות גאים שיש לנו לתת כל כך הרבה".
