ב.מ.וו סדרה 1 נולדה באמצע שנות האלפיים בעידן הנהירה הגדולה של מותגי היוקרה אחרי קהל פחות אמיד. כל מה שהחברים במינכן נדרשו לעשות הוא להביט בהצלחה המסחררת של אודי A3, שכבר שיחקה במגרש הזה כמעט עשור שנים. ואם היריבה הגדולה יכולה להצליח, כנראה שיש בזה משהו. עובדה, גם מרצדס קפצה על העגלה. אבל ב.מ.וו, המחויבת להבטחת ההנאה מנהיגה, עשתה את זה אחרת. עם הנעה אחורית, בעיקר.
3 צפייה בגלריה
ב.מ.וו 128ti
ב.מ.וו 128ti
(צילום: ניר בן זקן)
ובשני הדורות הראשונים היא עוד שמרה על גלגלים אחוריים מניעים, אך בדור השלישי והעדכני זנחה את הרעיון לטובת עלויות נמוכות יותר והייחוד נעלם. ואותו מעוניינים במינכן להחזיר, עם גרסה חדשה שמקימה מעפר את השם ti, בו עשתה היצרנית שימוש בשנות ה-60 וה-90 עם מגוון דגמים בעלי נינוח ספורטיבי, גם אם לא ממש החזקים במשפחה. למה לא M? כי גם במינכן ידעו ששידוך בין הנעה קדמית לאות M יציין שחיטת פרה קדושה אחת יותר מדי. אז היא ממוקמת שלב אחד נמוך יותר בהיררכיה.
סיכום: סדרה 1 של ב.מ.וו הייתה בעבר הקומפקטית הטובה ביותר בשוק ובפער גדול. היום היא פחות מרשימה. לא רק בגלל שאיבדה את ההנעה האחורית, שכן לא כל אחד רוכש סדרה 1 כדי ליהנות מנהיגה. היא פחות משכנעת כי בגרסת הבסיס שלה היא פשוט לא מספיק נוחה, מיוחדת או יוקרתית מספיק כדי להצדיק תג מחיר גבוה. גרסת הביצועים הנוכחית M135? לא מספקת את הסחורה. לא מבחינת יכולת דינמית, לא מבחינת התרגשות מנהיגה.
ה-128ti טובה יותר. למעשה, היא כנראה ה-1 הטובה ביותר שיש כיום, בעיקר בכל הקשור לאיכויות דינמיות אבל גם מכיוון שאהבנו את הגישה במסגרתה ב.מ.וו נמנעת – לפחות בינתיים – ממרדף אחר גרסאות קצה קיצוניות וסופר-יקרות כמו מרצדס A45 ואודי RS3.
אבל היא יקרה מדי. 285 אלף שקלים הם 50 אלף שקל יותר מגולף GTI המשובחת פני עצמה ולפני שאתם מסבירים שמותג יוקרה זכאי לנקוב במחיר גבוה יותר, הביטו בבריטניה למשל - שם היא דווקא זולה יותר. למעשה, רק קרב ראש בראש בין השתיים יוכיח אם (ועד כמה) שווה להשקיע את עשרות האלפים הנוספים. ומבחן כזה יגיע.
מה שונה: מנוע ה-2.0 ליטר המוגדש המוכר של ב.מ.וו מפיק 265 כ"ס, 41 כ"ס פחות מה-135M. הוא מחובר לתיבת שמונה הילוכים אוטומטית והנעה קדמית המאפשרת לה להיות קלה ב-80 ק"ג מהאחות הבכירה. גם כאן המנוע הזה מתגלה כסופר-גמיש, עם מספיק כוח דחף קבוע בכל מצב. פחות מבריקה היא תיבת ההילוכים, האיטית והמהוססת יותר, גם במצב ידני. סעפת פליטה אקטיבית מעניקה צליל טוב יותר, אך לא קרבי מספיק. צריכת הדלק בממוצע המבחן עמדה על 10.3 ק"מ לליטר.

3 צפייה בגלריה
ב.מ.וו 128ti
ב.מ.וו 128ti
(צילום: ניר בן זקן)
מרבית המערכות המכניות מגיעות מה-135 לרבות מיתלים נוקשים יותר ומנמיכי מרכב בסנטימטר בהשוואה לסדרה 1 רגילה. יש גם מוט גישור בין בתי בולמי הזעזועים מלפנים, דיפרנציאל קדמי מוגבל החלקה (טורסן) ומערכת בלימה משודרגת (360 מ"מ מלפנים, 300 מ"מ מאחור). מה שהיא לא מקבלת בירושה - וטוב שכך - הם צמיגים ירוקים לחיסכון בדלק, אלא ברידג'סטון פוטנזה S005 עדיפים שמולבשים על חישוקי "19.
התמהיל הזה אחראי ליכולת דינמית גבוהה מאוד, עם זוויות גלגול צנועות ואחיזה מצוינת. הבלמים המשובחים מציעים עמידות מרשימה בפני דעיכה והיכולת של הדיפרנציאל מוגבל ההחלקה להוריד את הכוח ביציאה מהפניה, מעוררת הערכה. ובכל זאת, ההגה לא מספיק מדויק או תקשורתי, בעל משקל נכון אך עם מעט מדי פידבק. וזה חשוב, בעיקר ברכב בעל הנעה קדמית. בנוסף, למרות השינויים בגיאומטריית המיתלים, היא עדיין סובלת מנטייה מוגזמת לתת-היגוי.
נקודת ביקורת נוספת היא נוחות הנסיעה, הנוקשה באופן שעשוי לתסכל, להטריד ולעייף. כנראה שנכון יותר לבחור בחישוקי "18, ואלו מוצעים באירופה גם עם צמיגים דביקים עוד יותר (מישלין פיילוט ספורט 4). נשמע לנו כמו מתכון עדיף מכל בחינה.
מה דומה: העיצוב החיצוני זהה ל-135 עם פגושים אגרסיביים מלפנים וצמד מפלטים מאחור. תא הנוסעים זהה, למעט תפירה אדומה לציפוי גלגל ההגה. אבל מלבד זאת מדובר בשעטנז חומרים וגוונים שאינו נעים במיוחד לעין. גם כאן שווה לציין כי אירופה היא מוצעת גם עם גימורי פנים באדום-שחור ייעודיים לגרסה, ובאופן תמוה אלה לא קיימים כאן.
החומרים בסביבת הנהג איכותיים עם אווירה כללית מוכרת, כולל לוח מחוונים דיגיטלי - עם מד סל"ד הפוך למקובל ומעט מידי אפשרויות התאמה - ומסך מגע (בגודל "10.25 כל אחד). אפשר היה לוותר על חלק מהמתגים הלא הכרחיים בקונסולה המרכזית וסביב בורר ההילוכים.
המושבים הקדמיים מצוינים, מהטובים בהם נתקלנו לאחרונה, עם תמיכה טובה מאוד, שפע אפשרויות כיוון ונוחות מרשימה. הגה שלוש צלעות בשרני מרגיש טוב ביד, אך מנופי השליטה הידנית בתיבת ההילוכים שמאחוריו צנועים מדי בגודלם.
3 צפייה בגלריה
ב.מ.וו 128ti
ב.מ.וו 128ti
(צילום: ניר בן זקן)
למרות תג המחיר העסיסי, האבזור נחות אפילו בהשוואה למשפחתיות של מותגים עממים. אין כאן משטח טעינה אלחוטי, המושבים הקדמיים מתכוונים ידנית וליושבים מאחור אין פתחי מיזוג. אפרופו היושבים מאחור, מרחב המחיה טוב יחסית אבל הספסל נוקשה ולא נוח. תא המטען זהה בגודלו לסדרה 1 רגילה (380 ליטר), אבל נטול גלגל חלופי. אבזור הבטיחות כולל בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת, וזהו.
  • מנוע: 4 צילינדרים, 2.0 ליטר, טורבו-בנזין
  • הספק: 265 כ"ס ב-6,500 סל"ד
  • מומנט: 40.8 קג"מ ב-1,750 סל"ד
  • תמסורת: 8 הילוכים אוטומטית, הנעה קדמית
  • אורך: 431.9 ס"מ
  • רוחב: 179.9 ס"מ
  • גובה: 143.4 ס"מ
  • בסיס גלגלים: 267 ס"מ
  • משקל עצמי: 1,520 ק"ג
  • נפח תא מטען: 380 ליטר
  • זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 6.1 שניות, 250 קמ"ש
  • צריכת דלק, פליטת מזהמים: 14 ק"מ לליטר, 163 גרם CO2 לק"מ
  • כריות אוויר: 6
  • דירוג בטיחות (Euro NCAP): חמישה כוכבים
  • מחיר: 285 אלף שקל