2

לא מה שחשבתם: המינים שנתקשה להתקיים בלעדיהם

הם קטנים, מרהיבים, משונים, מעופפים, מרחפים, מהלכים, מטפסים, עוקצים, זוחלים, מזמזמים, מצרצרים, וממלאים את חיינו בצבעים ובקולות. אך הם גם חשובים מאין כמותם להמשך קיומנו על כדור הארץ

דותן רותם, רשות הטבע והגנים | פורסם:22/05/2022
יום המגוון הביולוגי, החל היום (א'), מבקש לתאר את מכלול היצורים החיים והסביבות הפיזיות התומכות בקיומם, הוא הזדמנות מצוינת עבורנו לתת במה לקבוצה שלא מרבים לדבר בה, אך היא המרכזית ביותר על פני כדור הארץ - חסרי החוליות בכלל והחרקים בפרט.
בעלי החוליות, היצורים להם עמוד שדרה, וביניהם דגים, זוחלים עופות ויונקים, מהווים חלק קטן מאוד ממגוון המינים, אך שמירת הטבע בעולם התמקדה בעיקר במינים גדולים בולטים צבעוניים או מרשימים - עם חלקם ניתן להגיע ללב הציבור ומקבלי ההחלטות, וחלקם הם מיני מפתח שהוצאתם מהמערכת האקולוגית עלול למוטט אותה לחלוטין, עצי השיטה בערבה הם דוגמה לכך.
צילום: עוואד שליבי, רשות הטבע והגניםעץ שיטה. הוצאתם מהמערכת האקולוגית עלולה לפגוע בעצים (צילום: עוואד שליבי, רשות הטבע והגנים)
עם זאת חשוב לציין כי ההתמקדות במינים הגדולים בלבד, מפספסת את מרבית המינים בעולם החי - חסרי החוליות, המהווים יותר משני שליש של עולם החי וחשיבותם לקיומן של מערכות אקולוגיות טבעיות וחקלאיות עצומה.
חלק מהמינים הם המאביקים של הצמחים מהם אנחנו ניזונים - דבורים חיפושיות פרפרים. מינים אחרים הם מינים טפילים היכולים לבצע הדברה ביולוגית כנגד מזיקים, ומרבית המינים, בנוסף על תכונותיהם - מהווים חלק משרשרת המזון.
בעשורים האחרונים מצביעים מדענים על כך שאנחנו נמצאים במשבר חמור בכל הקשור לפרוקי הרגליים ובעיקר החרקים. הם מצביעים על הפחתה משמעותית ביותר במספר הפרטים החיים סביבנו ויתכנו לכך השלכות מרחיקות לכת על יציבותן של מערכות אקולוגיות ושל מערכות אגרואקולוגיות. בתחום החקלאי (אגרואקולוגי) יש לכך משמעות כלכלית ותזונתית. למשל - פגיעה מתמשכת בדבורי הבר לא משאירה אלטרנטיבה לפגיעה המתמשכת בעשור האחרון בדבורי הדבש.
בתחום של המערכות הטבעיות יתכנו לכך השלכות על יציבותן של המערכות לאורך זמן ועל יכולתן להתמודד עם שינויי האקלים המתרחשים סביבנו. לשם דוגמה מוחשית, ניתן להצביע למשל על התרבות לא מרוסנת של חיפושיות קליפה הפוגעות בעצים העלולים להתייבש, ובכך גוברת סכנת השריפות. את חיפושיות הקליפה ומינים אחרים הפוגעים בעצים מווסתים מיני חרקים אחרים וציפורים שגם נמצאים תחת איום, וכך עלולים להיווצר מעגלים של משוב שלילי.
הסיבות לפגיעה בחרקים ובפרוקי רגליים בכלל הן מגוונות: בראש ובראשונה הרס בתי גידול וצמצום שטחן של מערכות אקולוגיות טבעיות. חדירת האדם ללב שטחים טבעיים עם תשתיות או עם שטחי חקלאות חושפת את פרוקי הרגליים לשימוש של עשרות שנים קוטלי חרקים בשטחי חקלאות ובשטחי גינון. חלק מהחומרים זולגים לסביבה ופוגעים במינים שאינם מיני המטרה. ישנן עדויות לפגיעה כתוצאה מקרינה הנובעת מאנטנות ותשתיות חשמל ועוד גורמים.
בישראל מצבם של פרוקי הרגליים אינו שונה מאזורים אחרים בעולם. צמצום בתי גידול טבעיים הוא גורם מרכזי. למשל, התמרת שטחי חמרה במרכז הארץ לבינוי וחקלאות פגע אנושות בדבורי הבר, פגיעה מתמשכת בנחלים פגעה בפרוקי הרגליים של מערכות אלו וכך גם בחולות מישור החוף הנתונים ללחץ אנתרופוגני (אנושי מוגבר).
בהקשר זה של עולם פרוקי הרגליים, הוצאת המערכות הטבעיות מאיזון גורמת לעליה מהותית של מינים מתפרצים ולפעמים גם פולשים שמאלצים את הרשויות להשתמש בחומרי הדברה ובכך נוצרים מעגלים של היזון חוזר שלילי המגביר את הפגיעה בסיבה ובמיני פרוקי רגליים שאינם מיני המטרה.

בין המינים של פרוקי הרגליים הממלאים את שטחי ישראל, ניתן למנות בין היתר -

מקלונים
חרקים שכשמם כן הם, נראים כמו מקל קטן ודק המסייע להם להסתוות בין ענפי שיחים מהם הם ניזונים. בישראל מספר מינים שלכל אחד מין ספציפי של צמח עליו הוא ניזון ומתפתח. המקלון שבתמונה ניזון מאשחר ארצישראלי. הנקבות גדולות מהזכרים ולקראת סוף הקיץ הן מטילות ביצים הנושרות לקרקע מהן יבקעו מקלונים זעירים באביב של השנה הבאה. מין זה פעיל בלילה בעוד שביום הוא נעמד לאורך ענפי השיח ללא תנועה.
צילום: דותן רותם, רשות הטבע והגניםמקלון (צילום: דותן רותם, רשות הטבע והגנים)
חיפושית יקרונית
החיפושיות הן הקבוצה המגוונת ביותר בקרב החרקים עם יותר מ-300 אלף מינים ברחבי העולם. היקרונית קיבלו את שמן בשל המחושים הארוכים שלהן הנראים כקרניים. במרבית המינים הנקבה מטילה ביצה לתוך גזעי עצים או גבעולי צמחים. הזחלים הבוקעים חיים עד מספר שנים בתוך הגזע ומפלסים את דרכם בתוך העצה. באופן זה מינים שונים עשויים להיות מזיקים לחקלאות. מצד שני בטבע עץ מת יכול לשמש למינים אחרים של בעלי חיים כמקום משכן וקינון.
צילום: דותן רותם, רשות הטבע והגניםיקרונית (צילום: דותן רותם, רשות הטבע והגנים)
חיפושית רצה מצוירת
חיפושית החיה בחולות לאורך מישור החוף ובצפון הנגב. כשמה כן היא רצה במהירות על פני החול הנודד. הציורים שעל גבה אופייניים למינים השונים. ככל החיפושיות היא בעלת גלגול מלא. כלומר הנקבה מטילה ביצה ממנה בוקע זחל ההופך לגולם וממנו בוקע פרט בוגר חדש. הפגיעה המתמשכת במערכת האקולוגית של חולות מישור החוף מהווה איום על המשך קיומם של כמה מינים מקבוצה זו.
צילום: דותן רותם, רשות הטבע והגניםרצה מצוירת (צילום: דותן רותם, רשות הטבע והגנים)
דבורת עץ
בניגוד לדבורת הדבש ולבומבוס החברתיות הרוב המכריע של מיני הדבורים הם יחידאיות. כלומר כל נקבה בונה קן מטילה בו ביצה ומספקת מזון "משומר" לזחל שיבקע. לכל דבורה טיפוס קן ייחודי. מרבית המינים בוקעים באביב וחיים למשך מספר שבועות או חודשים לתוך הקיץ והסתיו. למרות היותן יחידאיות הן בעלות חשיבות עצומה להאבקת פרחי בר. חלקן מאביקות סוגים ספציפיים. מחקרים בשנים האחרונות מצביעים על דחיקה תחרותית של מיני דבורי בר על ידי דבורי דבש ולפיכך חשוב לשמור על בתי גידול בהן נוכחות דבורת הדבש תהא מצומצמת. דבורת העץ שבתמונה משתמשת בחורים בעצים בכל חור מוטלת ביצה יחידה והדבורה מוסיפה מעט מזון שישמש את הזחל שיבקע. הדבורה אוטמת את הקן לאחר ועוברת לחור הבא.
צילום: דותן רותם, רשות הטבע והגניםדבורה מצויירת (צילום: דותן רותם, רשות הטבע והגנים)
צרעה טפילית
בקרב החרקים ישנן דרגות שונות של טפילות היכולות להזין סרטים של מדע בדיוני. בקרב החרקים אין ספק שהצרעות הטפיליות עולות על כולן. מיני הצרעות הטפיליות הם ספציפיים מאוד, כלומר לכל מין של צרעה יש מין אותו היא מטפילה. האדם נעזר בצרעות טפיליות לטובת הדברה ביולוגית, דבר החוסך שימוש בחומרי הדברה. בתמונה צרעה טפילית המתמחה באיתור מחילות של זחלי חיפושיות בתוך גזעי עצים. הצרעה מאתרת את הזחל הנובר בתוך הגזע, מנסרת/קודחת חור לעברו ואז מטילה על גופו ביצה. הזחל שבוקע נזון על זחל החיפושית.
צילום: דותן רותם, רשות הטבע והגניםצרעה טפילית (צילום: דותן רותם, רשות הטבע והגנים)
סס נרתיק
סס הוא למעשה עש או "פרפר לילה" בשם העממי שלו למרות שיש גם מינים רבים החיים ביום. בדומה לפרפרי היום המוכרים יותר בשל צבעוניותם מרבית העשים הם עם צבעים חומים מגוונים דבר המסייע להם בהסוואה. בתמונה זחל של סס-נרתיק פרוע. הזחל מדביק סביב גופו ענפים קטנים המשמשים להגנה ולהסוואה. בחודשי האביב ניתן לראות את הזחלים גוררים את ביתם במעבר בין הצמחים המשמשים כמזון.
ירוקי הרקולס
ליירצוג של פרפרי היום בכתבה זו בחרנו פרפר ירוק! אין הרבה פרפרים ירוקים, בהר מירון ובחרמון הגבוה ישנם שני מינים שכאלו. בתמונה ירוקי הרקולס הנמצא בישראל רק בחרמון. הצמח הפונדקאי שלו הוא קרקש קיליקי גם הוא מין הגדל בארץ בחרמון בלבד. צבעו הירוק מטאלי נוצר כתוצאה מהשתברות קרני השמש בקשקשים זעירים המרכיבים את הכנפיים.
צילום: דותן רותם, רשות הטבע והגניםירוקי הרקולס (צילום: דותן רותם, רשות הטבע והגנים)
עכביש כסופי
העכבישים אינם חרקים אך הם בהחלט פרוקי רגליים. בניגוד לחרקים להם 6 רגליים לעכבישאים 8 רגליים ומבנה גוף שונה. המאפיין של העכבישים הוא טוויית רשת קורים בעזרתה הם לוכדים טרף אך דרכה גם מתבצעת תקשורת בין זכר לנקבה, למשל. לעכבישים מתווים מגוונים מעוד היכולים להראות כמשפכים, ערסלים, מלכודות נפילה ועוד. בתמונה עכביש כסופי היותר רשת פרושה חרקים שלא מבחינים בה נלכדים או נדבקים אליה והעכביש ממהר אליהם ומחדיר לגופם ארס המעכל את גופם מבפנים.
צילום: דותן רותם, רשות הטבע והגניםעכביש כסופי (צילום: דותן רותם, רשות הטבע והגנים)

הספר האדום

בימים אלו נערכת עבודה בשיתוף גורמים שונים ובהם אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, קק"ל רשות הטבע והגנים ומומחים אחרים לכתיבת ספר אדום לפרוקי רגליים. המטרה היא להצביע על אותם מינים או קבוצות הנמצאות תחת איום ולהגדיר דרכים לצמצום הפגיעה בהם.
אך על מנת שמינים לא יגיעו להכלל בספר האדום עלינו לעשות מאמצים גדולים לשמור על מערכות אקולוגיות טבעיות מתפקדות ומקושרות זו לזו. לצמצם באופן דרסטי שימוש בחומרי הדברה מכל סוג (גם אלו הנמכרים לשימוש ביתי כטבעיים). מנגד יש לשנות גישה בעת גינון בשטחים ציבוריים ובשטחים משוקמים שם צריך להעזר בצמחייה המקומית הארצישראלית על מנת לעודד את התבססותם של מיני החרקים המקומיים לרווחתם ולרווחתנו לאורך זמן.
כשאתם יוצאים לטבע, לגינה הציבורית, להליכה היומיומית עצרו לרגע הקשיבו להם, הסתכלו עליהם ותהנו מיופיו הזעיר אך החשוב של הטבע הסובב אותנו.
הכותב הוא דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים
לכתבה זו 2 תגובות
הוספת תגובה
2

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
2.

1.

0
מצב לילה
מצב לילה