7
צילום: Shutterstockצילום: Shutterstock

שעות על חוף הים: מה לעשות אם נשרפתם מהשמש?

אודם, תהליך דלקתי מורכב והרס תאי העור - אלפי ישראלים סובלים מדי שנה מכוויות לאחר חשיפה מוגזמת לשמש. למה זה קורה ומה מתרחש בעור שלנו בזמן השיזוף, איך ניתן לטפל ביעילות בכוויות מהשמש ואיך הן קשורות לזריקת אנטי-טטנוס? מדריך לקיץ בריא

תמונה כללית
ד"ר איתי גל | פורסם: 04/08/2022
העולם ממשיך להתחמם ואיתו קרינת השמש המסוכנת: למרות המודעות לנזקי השמש ולסכנת הסרטן, על פי ההערכות מדי שנה נפגעים אלפי ישראלים מכוויות שמש, שבמקרה הקל יסתיימו באדמומיות, חום מקומי או גרד, ובמקרים קשים יותר – יותירו בעור כוויה, צלקות וסכנת זיהומים.
אז מה קורה בזמן השיזוף? ראשית כמה מילים על העור: לא מדובר רק בכיסוי. העור הוא איבר של ממש, למעשה היא האיבר הגדול ביותר בגוף. שטח העור של אדם ממוצע מגיע עד לשני מ"ר ומשקלו כ-20 ק"ג. העור בנוי משתי שכבות עיקריות של תאים - אפידרמיס ודרמיס, ומתחתן שכבה תת-עורית המכילה בעיקר תאי שומן ותאי בסיס המתחלקים במהירות. באזור זה מצויים תאים הקרויים מלנוציטים, המייצרים כמויות גדולות של הפיגמנט מלנין - האחראי על צבע השיזוף. תפקידו העיקרי של המלנין הוא להגן מפני הקרינה העל-סגולית של השמש.
קראו עוד:

קרינת UVB ,UVA והנזק שביניהן

מספר המלנוציטים אינו משתנה בין הגזעים השונים - גם אצל לבנים וגם אצל כהי עור קיימים בין אלף לאלפיים מלנוציטים לכל מילימטר רבוע של עור. אולם קצב פעילותם שונה, עקב חשיפה לקרינת השמש ובשל גנטיקה שונה. בעור כפות הידיים והרגליים כמעט שאין מלנוציטים והתוצאה היא רמות נמוכות של הפיגמנט מלנין - הגורם לשיזוף.
קרינת ה-UV מהשמש מכילה שלושה אורכי גל (ספקטרום): A באורכי גל של 320 עד 400 ננומטר; B באורכי גל של 290 עד 320 ננומטר; ו-C באורכי גל של 290-200 ננומטר. קרינת ה-UVB מגיעה לשטח העור במינון גבוה, חודרת את האפידרמיס ונספגת כמעט במלואה על ידי שכבת הדרמיס. קרינת ה-UVA לעומתה, חודרת לשכבות הדרמיס העמוקות יותר. עם זאת, קרינת ה-UVB נחשבת ל"אלימה" יותר וגורמת ליותר שינויים משמעותיים, אף שהיא נמוכה פי מאה מעוצמת קרינת ה-UVA.
התגובה השכיחה ביותר של העור לקרינת ה-UV היא כוויית שמש. למה זה קורה? בשל שרשרת מורכבת מאוד של שינויים הנגרמים מפגיעת הקרינה: אודם, תהליך דלקתי מורכב והרס תאי העור שנחשפו לשמש.
הופעת האודם היא השלב הראשון בשרשרת. הקרינה גורמת תחילה להרחבה של כלי דם, הגורמת להופעה של האודם (אריתמה) על העור בתוך שלוש עד ארבע שעות מזמן החשיפה, ועד שיא האודם שמופיע תוך 24 שעות.
בתוך שעתיים מהחשיפה לקרינת השמש נראית פגיעה באפידרמיס: שני סוגי תאים המרכיבים את האפידרמיס, קרטינוציטים ותאי לנגרהנס, מתים כתוצאה מהנזק לחומר התורשתי DNA
לאחר כשעה של חשיפה לקרינת ה-UV משחררים תאי מאסט מתווכים שונים הכוללים היסטאמין, סרוטונין ו-TNF וגורמים ליצירת מתווכים נוספים: פרוסטגלנדינים ולויקוטריאנים. התוצאה היא תהליך דלקתי סביב אזור החשיפה לשמש וחדירת תאי דם לבנים מסוג נויטרופילים ולימפוציטים מסוג T.
בתוך שעתיים מהחשיפה לקרינת השמש נראית כבר פגיעה בתאי האפידרמיס: שני סוגי תאים המרכיבים את האפידרמיס, קרטינוציטים ותאי לנגרהנס, מתים כתוצאה מהנזק לחומר התורשתי DNA.
צילום: shutterstockהחשיפה המזיקה ביותר היא לרוב בין השעות עשר בבוקר לארבע אחר הצהריים (צילום: shutterstock)
קרינת שמש פחות עוצמתית מביאה להגברת הפיגמנטציה, כלומר לשיזוף. תהליך זה מתרחש בשני שלבים: תחילה קיים שינוי בתאי המלאנין, הגורמים לצבע הכהה של השיזוף. גוון זה נותר על העור למשך מספר ימים. מאוחר יותר נוצרים בגוף תאי מלאנין הגורמים לשיזוף נוסף, המופיע בתוך 72 שעות.
חשיפה לשמש מביאה גם להתעבות של העור, לאובדן האלסטיות והופעת קמטים ולדיכוי של תאים שונים בעור. דיכוי התאים תורם, יחד עם הרס החומר התורשתי DNA, לתהליך דלקתי, להזדקנות מוקדמת של העור ולהופעת נגעים סרטניים ולא סרטניים.

מה עושים אם "נשרפתם" מהשמש?

כאמור, החשיפה לשמש מסוכנת, גורמת להזדקנות העור, להופעת כתמי פיגמנטציה, לסרטן העור ואפילו לקטרקט בעיניים. החשיפה המזיקה ביותר היא לרוב בין השעות עשר בבוקר לארבע אחר הצהריים, בהן עוצמת קרינת השמש היא הגבוהה ביותר.
תמונה כללית
אבל לעתים, חרף ההקפדה, קורה שהעניינים "מתפספסים". מה לעשות אם הופיעה כוויה? לרוב עור אדמומי, שורף, מגרד, שלאחר כמה ימים מתקלף, מעיד על כוויה בדרגה 1. היא מסוכנת פחות, אך עלולה לגרום ליום-יומיים של כאבים עזים וגירודים. כוויה בדרגה 2 כבר מסוכנת יותר, וכוללת שלפוחיות שאותן אסור לפוצץ.
במקרה של כוויה בדרגה 1, תוכלו להקל על הכוויה, בתנאי שהעור לא פצוע, עם הרטבות מקומיות באמבט או בפד גזה רטוב, כדי לקרר את העור ולהחדיר לו לחות. תוכלו לנסות גם משחת אלוורה או משחות ייעודיות לכוויות כמו פלאמינל או סילברול שמונעות זיהום.
צילום: Shutterstockאלוורה. סיוע טבעי לעור (צילום: Shutterstock)
הכוויה עלולה, כאמור, לגרום לגירודים עזים. במקרה כזה הרופא עשוי להמליץ לכם על תרופה אנטי-היסטמינית, כמו סירופ פניסטיל או אריוס לילדים, או אהיסטון וטלפסט למבוגרים. על אף שתרופות אלה נועדו לטפל באלרגיות, מחקרים אחרונים הראו כי הן עשויות להקל גם על גרד כתוצאה מכוויות.
כל כוויה מגבירה את הסיכון לזיהומי עור ובהם בחיידק המסוכן טטנוס, ולכן חשוב לוודא שקיבלתם חיסון אנטי-טטנוס בחמש השנים האחרונות, אחרת – גשו לאחות המרפאה והתחסנו תוך 48 שעות מהכוויה.
אם הופיעה כוויה היקפית (סירקולרית) המקיפה את כל הגפה, או שהכוויה כוללת שלפוחיות, ובכל מקרה של חשד למכת חום (עליית חום הגוף, הכרה מעורפלת, הקאות מרובות, אי מתן שתן) פנו בדחיפות לרופא עור או לחדר המיון.
לכתבה זו 7 תגובות
הוספת תגובה
7

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
6.

איך נותנים במה למושחת כזה?

5.

רק נים במקלחת קרה. עם הפסקות.

4.

האם אי פעם, מעולם מישהו חטף טטנוס משיזוף? נשמח למחקר "ד"ר"

3.

2.

"גזע" בהקשר של המין האנושי הוא הבניה חברתית, ולא המונח המדעי הנכון לתיאור בני אדם עם מאפיינים פיזיים שונים. ירד לי ממך.

comment-2-comment

ואם כשאנשים מסביבך מדברים על המציאות זה קשוח מדיי בשביל הנפש העדינה שלך, אז לך לפסיכולוג שיעשה לך פוציניו מוציניו וייתפעל יחד איתך מכמה שאתה "רגיש".

1.

יש גם ביגוד נגד ארס מדוזות. תלמדו מעולם הגלישה וגולשי הגלים שמבלים שעות בים ולא מדובר על חליפות החורף.

לכל התגובות
0
מצב לילה
מצב לילה