"סך הכל הבית כולל השטח עלה לנו 2.1 מיליון, כולל הריהוט"

איתי תזונאי ומאמן טריאתלון ("הייתי ילד שמן שסבל, והחלטתי לשנות את זה"), נעמה הקימה מיזם של סיורים בבאר שבע ("מה שקורה כאן זה מדהים"). הם גרים ביישוב כרמית שבנגב ("השטח שקנינו ב-475 אלף שקל שווה היום 1.5 מיליון") ומודאגים מחוסר הביטחון האישי באזור. "כמו במערב הפרוע". על הספה

אסי חיים | פורסם:14/05/2022
איך מתמודדים עם משבר הקורונה, מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת קליפר-ספיר, מהיישוב כרמית שבצפון הנגב.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בצילום: איתי (38), נעמה (34), רותם (6), שחר (3), מעיין (10 חודשים).
צילום: אסי חייםמשפחת קליפר-ספיר (צילום: אסי חיים)
הבית? שטח של כחצי דונם, נקנה ב-475 אלף שקל לפני 10 שנים. היום שטחים כאלה נמכרים במיליון וחצי שקל. נעמה: "סך הכל הבית כולל השטח עלה לנו 2.1 מיליון, כולל הריהוט".
כרמית? איתי: "אנחנו פה שנתיים וחצי. שיווקו לנו את המקום כיישוב חדש בנגב. הייתה לנו ועדת קבלה, עשינו מבדקים במכון פילת ואבחונים, אבל בסוף אנחנו מוגדרים כעוד שכונה של היישוב מיתר". נעמה: "זה מעצבן כי באנו לכאן כדי להקים יישוב חדש, ציונות. בתחושה שלנו אנחנו מקבלים שירותים פחות טובים מתושבי מיתר. כרגע אנחנו קרוב ל-500 משפחות והכל פה בבנייה, ובסוף צפויים לגור פה 2,500 משפחות. מגיעים לפה הרבה באר-שבעים משפרי דיור ואנשי צבא שירדו דרומה, ולמרות החסרונות אנחנו מאוד אוהבים את המקום".
איך הגעתם לכאן? נעמה: "שנינו מהדרום. קנינו את השטח לפני המון שנים ויכולנו לבחור מתי לבנות את הבית. חיכינו שיהיו פה עוד תושבים ורק אז התחלנו את הבנייה".
למה יש שומר בכניסה ליישוב? נעמה: "שאלה טובה. נולדנו וגדלנו בנגב ותחושת חוסר הביטחון מחמירה בשנים האחרונות. כשהייתי ילדה והרגשתי חוסר ביטחון, לא צפיתי שזה מה שיקרה גם כשאהיה מבוגרת. יש ממש נסיגה". איתי: "אנחנו שומרים על היישוב מדי לילה. כל התושבים עושים תורנויות, אנחנו מסיירים חמושים ועל כל תנועה שלא אמורה להיות אנחנו מדווחים ומגיעים למקום. היו לנו לא מעט מרדפים. הם כל הזמן בודקים אותנו, ואין לילה בלי איזה רכב שמנסה להתקרב ובודק אם אנחנו מזהים ועושים משהו. אני מרגיש כמו במערב הפרוע. אין משילות בנגב, זה לא סתם אימרה".
נעמה: "אני חושבת שהמדינה צריכה להתמודד עם זה ולא לעצום עיניים, אבל לא בהזנחה של הבדואים אלא דווקא להפך - לשפר את התשתיות, החינוך והבריאות שם ולהקטין את הפערים. לא יכול להיות שילדים צועדים שעתיים בגשם לבית ספר ולומדים בתת-תנאים. אי-אפשר לצפות שמתוך הדבר הזה יצמחו דברים טובים". איתי: "יחד עם זה, צריך להגביר את האכיפה הרבה יותר. צריך לפעול בשני הכיוונים".
מה אתם עושים? איתי: "אני תזונאי ומאמן טריאתלון, גם פרטי וגם בקופת חולים. יש לי מועדון ריצה ושחייה ואני חי ספורט. הייתי ילד שמן שסבל, והחלטתי לשנות את זה עוד כילד. בגיל 16 אפילו התחלתי להדריך. אני מנסה להפוך אנשים לבריאים יותר וטובים יותר. יש לי לקוחות מכל האזור אבל גם מתאמנים באונליין מהמרכז. זו לא בעיה כי יש שעונים חכמים שמעבירים לי את כל הנתונים ואני עובר על זה, מפקח ובונה להם את התוכניות. המתאמנים שלי נקראים 'קליפרים', זה המותג שלי, ואני רוצה לגעת ביותר אנשים שיושבים כל היום ולגרום להם לזוז יותר ולחיות אורח חיים יותר פעיל וספורטיבי".
נעמה? "אני הקמתי לפני שש שנים מיזם שנקרא I Love BASH - סיורים בבאר שבע שמתמקדים בהתחדשות של העיר מבחינת תרבות, אמנות, קולינריה. זה גדל להיות משהו מאוד רציני ואני מעסיקה כבר 10 עובדים. בחודש מאי יש לי מעל 100 קבוצות, ואני עובדת עם חיילים, חברות הייטק ומשלחות מחו"ל. בתקופת הקורונה גם התמחיתי בייעוץ תיירות לרשויות וליזמים. הנושא שלי זה תיירות חברתית קהילתית, תיירות שפוגשת את האדם ומייצרת מפגש בין אנשים. מוזיאונים זה חשוב, אבל יש מגמה עולמית של רצון להכיר את האנשים. זה מה שאנחנו עושים בעיר העתיקה בבאר שבע".
העיר העתיקה? נעמה: "מה שקורה כאן זה מדהים מבחינת אמנות ותרבות, וכל הזמן אמרתי לעצמי שמראים את זה לתורמים ולחברי כנסת אבל הציבור הרחב לא יודע את זה. בחופשת הלידה החלטתי שאני רוצה לחשוף לאנשים את באר שבע כמו שאני רואה אותה, ומפה נולד המיזם. אני מייצרת מפגשים של אירוח ביתי, מפגשים עם העסקים המקומיים והאנשים שמאחוריהם, תורמת להם וגם לתדמית של באר שבע וזה חשוב לי מאוד. זה בעיקר לקבוצות מהשוק המוסדי ופחות לאנשים פרטיים, אבל יש גם סיורים כאלה. היום, לצערי, העיר לא מספיק מונגשת לתיירים עצמאים, ולהגיע למקומות מצריך תיווך".
קניות? איתי: "באינטרנט. לא היינו בסופר שנים. שנינו עצמאים והזמן הוא המשאב הכי יקר שלנו". נעמה: "העסק שלי הוא עוד ילד. כשהוא נולד השקעתי בו המון משאבים, ועכשיו הוא אמנם גדל ודי עצמאי, אבל כמו ילד בגיל ההתבגרות יש לו רגעי משבר ופתאום הוא צריך יותר את הקשב שלי, אני כל הזמן סביבו".
הבילוי שלכם? נעמה: "לצערי בזה אנחנו חייבים להשתפר. אנחנו מחכים שנעמה תגדל קצת". איתי: "בוא נתחיל בזה שהיא תישן לילה שלם".
מינוס? נעמה: "המצב שלנו מצוין".
חופשה? נעמה: "תכננו לטוס באוגוסט, אבל כשאני מדמיינת איך זה יהיה עם שלושה ילדים קטנים - החלטתי לוותר. אולי ניקח קרוואן בארץ".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
0
מצב לילה
מצב לילה