15

כתב העת היהודי שנכתב על טפסים של האס אס

זיכרונות מצמררים: בשל העובדה שבמחנות הריכוז וההשמדה לא היו ניירות וכלי כתיבה, היהודים שנכלאו בהם נאלצו לאלתר כדי לתעד את הזוועות ואת חיי היומיום. בין הפריטים שנמסרו ליד ושם במסגרת פרויקט "לאסוף את השברים" יש שירים, סיפורים ותפילות שנכתבו על גבי מסמכים נאציים רשמיים

יובל גמליאל
| פורסם:10/05/2022
בשיתוף יד ושם
הרצון לתעד את זוועות השואה היה מנת חלקם של רבים מהיהודים שנכלאו במחנות ההשמדה, אולם זו הייתה משימה מורכבת: לא היו כלי כתיבה זמינים, גם לא נייר, ומי שכבר הצליח לכתוב היה צריך למצוא מקום מסתור ליומנו.
אווה האן (לימים חווה גולדשטיין) ובעלה גורשו ביולי 1943 מפראג למחנה טרזינשטט. אווה שימשה בטרזינשטט כמדריכת ילדים – ואף צולמה לסרט תעמולה נאצי שהופק במחנה. במהלך שהותה שם הגיע לידה טופס לניהול חשבונות של "המינהל העצמי היהודי בטרזינשטט". על גב הדף היא כתבה את שיריו של ביאליק, "זריתי לרוח אנחתי" ו"חוזה, לך ברח", בכתב יד עגול וברור.
צילום: ארכיון יד ושםאווה האן ובעלה הראשון, ינדה (שלמה) קאופמן בחתונתם, פראג, 1941 (צילום: ארכיון יד ושם)
היא שמרה על הנייר הזה מכל משמר, ואף הביאה אותו עימה כשעלתה לישראל. הוא נמסר לארכיון יד ושם על ידי בתה, נעמי הלוי, במסגרת פרויקט "לאסוף את השברים", במסגרתו מוסרים אנשים פריטים מתקופת השואה. "אנו פוגשים יותר ויותר אנשים שאחרי שנים רבות החליטו לתרום לנו את הפריטים שברשותם על אף חשיבותם האישית, מתוך ההבנה שכך הם יישמרו באופן המתאים ביותר ויהיו חלק מזיכרון השואה והנצחתה לדורות הבאים", מסבירים ביד ושם.
טקסט נוסף שנמסר במסגרת הפרויקט מצמרר בסימבוליות שלו. מצד אחד: טופס של הס"ס לדרישת תשלום בגין החזקת עובדי כפייה יהודים. בחלקו האחורי: חלק מ"הגאזט של אנאברג", מעין עיתון שכתבו מספר אסירות במחנה אנאברג בשלזיה. חלק מהאסירות עבדו במחנה כמזכירות או קלדניות וכך השיגו חומרים משרדיים ששימשו להפקתו, כולל טפסים רשמיים של הנאצים.
צילום: ארכיון יד ושםשירי ביאליק שכתבה אווה האן בטרזינשטט (צילום: ארכיון יד ושם)
בגאזט היו קטעי תיאטרון שהושתתו על הווי המחנה ואף הוצגו שם. אחד מהם מתאר את חייה של נערה במחנה: "חלפו שנים עשור, מזל אין בקנה. הנה הגעתי, נעבעך, היישר למחנה; כאן יש לי פרנוסה, כאן יש מטרה, כל היום אני שרה, אין לי ברירה". את הגאזט תרמה ליד ושם בתה של לידיה קולניק, אחת מאותן נערות.
אם ברשותכם פרטים נוספים מהשואה תוכלו לתרום אותם בימי האיסוף הקרובים: בספרייה העירונית ברחוב תרמ"ב בראשון־לציון ב־11.5, בספרייה העירונית מידעטק נהריה ב־16.5, בספרייה העירונית ברחוב סוקולוב בהרצליה ב־18.5, במתנ"ס רמת אלון בחיפה ב־24.5, בספרייה העירונית ע"ש מאירהוף באשדוד ב־30.5, בשד' בנימין 60 בנתניה ב־1.6, בספרייה העירונית ברחוב המשחררים בבאר־שבע ב־13.6 ובארכיון העיר רעננה ב־21.6. ניתן גם לתאם פגישה ביד ושם למסירה אישית של החפצים במייל collect@yadvashem.org.il.
הכתבה פורסמה בידיעות אחרונות
בשיתוף יד ושם
לכתבה זו 15 תגובות
הוספת תגובה
15

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
11.

כתובת המייל של יד ושם בסוף הכתבה איננה תקינה. אולי כדאי לרשום משהו תקין????

10.

יד ושם לא מקבלת סיפורים בלי תיעוד יש להנציח גם סיפורים שנשמעו מהניצולים על ידי צדשלישי

9.

מדהים איזו משמעות של כל שבר או תוכן מהתקופה האיומה ההיא מקבל. אנשים שעמדו בסבל בלתי ניתפש. שנדע רק אהבה

8.

7.

6.

5.

מטרזיינשטט נשלחו היהודים בהדרגה למחנות ריכוז או השמדה. באותה שיטת פעולה שהיתה נהוגה בכל הגטאות האחרים.

4.

comment-2-comment

3.

ט

comment-2-comment

2.

1.

וכל גילוי מזוויע באותה מידה

comment-2-comment

ותמיד יהיו ביביסטים פוטיניסטים או היטלראים לשבח ולהלל את הדיקטטור ה"חזק"

comment-2-comment

לכל התגובות
0
מצב לילה
מצב לילה