מצב ה"דיקטטורה" בליכוד משליך כמובן גם על הקביעה הראשונה בדבריה של לבנת. הח"כים בליכוד לא נדרשים "להרים ראש" כי הם מעולם לא הרכינו או שמטו אותו. חברי סיעת הליכוד מביעים את דעתם, וכמו במפלגה דמוקרטית - הרוב ינצח וכך יצביעו כולם. כחברת תקווה חדשה בהווה אני מציע ללבנת וחבריה לאמץ את הדמוקרטיה הליכודית. לצד החסרונות שבה, היא בעיקר מאפשרת לח"כים להיות עצמאים ולהביע את דעתם באופן חופשי גם אם היו"ר, חזק ככל שיהיה, מתנגד לכך.
ולעניין הדיון עצמו על חוק ממדים ללימודים. מדובר בחוק חשוב והוא יעבור. אולי בקואליציה הזו ואולי בקואליציה הבאה. אך כעוצמת החשיבות של החוק כך גודל האבסורד שבמסגרתו קיימת קואליציה בישראל שלא מסוגלת להעביר אותו. אליבא דלבנת, עולם הפוך אנחנו רואים: הממלכתיות מגויסת לשמירה על קואליציה ללא רוב בכנסת, וראש הממשלה המנוח מנחם בגין הוא חייל אלמוני במסדר האחים המוסלמים.
הקואליציה לא תיפול בעקבות חוק ממדים ללימודים כמו שלא נפלה אחרי מושב שלם שבו בקושי הצליחה לחוקק. אין ספר מתכונים להפלת קואליציה בישראל, וגם לבנת תסכים שזהו תהליך שמשול למשחק שחמט ארוך ומתיש שכל מהלך בדרך יכול להכריע את גורלו. ההפסדים במושב הקודם הביאו לסדק ראשון בקואליציה בדמות פרישתה של ח"כ עידית סילמן, והמשך העבודה המאומצת בכנסת ובדעת הקהל תביא בעתיד הלא רחוק לשבר שיפיל אותה.
אני שייך לצד בליכוד שלא מעוניין לשים רשת ביטחון ציונית לקואליציה שלא יכולה להעביר חוקים ציוניים, ואתמול אפילו ניסיתי לשכנע את חברי הסיעה בעמדתי. בין אם הצלחתי ובין אם לאו, הדמוקרטיה בליכוד תנצח.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com