1 צפייה בגלריה
משה גפני
משה גפני
משה גפני
(צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת)
לאחרונה שמענו פנינת חוכמה רגישה וסובלנית נוספת מח"כ משה גפני (יהדות התורה), שקרא לח"כ יוליה מלינובסקי ולשאר חברי הכנסת של ישראל ביתנו "אנטישמים". את דבריו המנומסים והכמובן בלתי גזעניים בעליל הוא סיכם בקלאסיקה: "תחזרו ללנין".
זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה ח"כ דובר רוסית הותקף בשל מוצאו. אפשר לומר שהתרגלנו לכך – בוודאי מצד ח"כים חרדים - אבל בקריאה "לחזור ללנין" הגיע גפני לרמה חדשה של בורות וחוסר בקיאות היסטורית. אלה כבר לא הסטיגמות הקלילות שעוברות כאן בשקט דוגמת הצעתו של ח"כ משה אבוטבול (ש"ס) "תארגן וודקה" לח"כ ולדימיר בליאק, או "הוא לא מבין עברית?" של יעקב ליצמן. במקרה המדובר שלח גפני את יוצאי ברה"מ למדינה שעשתה הכל כדי להשמיד כל זכר ליהדות.
וכאזרח ישראלי מזה יותר מ-30 שנה, כשאני שומע נבחר ציבור עומד על בימת הכנסת וקורא "תחזרו ללנין" – אני חש כאילו אותי הוא ביקש לשלוח לשם. אוקיי, אז אותי. ועכשיו מה?
התבטאויות מהסוג של גפני מרמזות שישראל שכחה שיוצאי ברה"מ הם לא סתם "זכאי חוק השבות", אלא מי שבמשך עשרות שנים סבלו בשל יהדותם, הופלו ונפלו קורבן לאנטישמיות
גפני מן הסתם יודע מי היה לנין ומה היה יחסו לדת היהודית אחרי המהפכה הקומוניסטית, אבל ספק כמה הוא באמת התעמק בהיסטוריה של יהדות ברה"מ, זאת שנקראה פעם "יהדות הדממה". גפני מתעלם ברשעות מהמאבקים הרבים והתלאות שאנשים אלה עברו עד שזכו לעלות לישראל. הוא מוחק את ההפגנות הרבות שנערכו עבורם בישראל וברחבי העולם על ידי מי שנשאו שלטי "שלח את עמי". הוא מבטל מעשים הירואים כמו "מבצע חתונה", שבו העדיפו לוחמי חופש למות מאשר לשתוק מאחורי שערי הברזל.
הוא מזלזל בסיפוריהם של אסירי ציון שביקשו לשמר את היהדות והשפה העברית במחתרת כי זה היה אסור בחוק. חלקם נכלאו לשנים ארוכות בשל כך. הוא מעליב את מסורבי העלייה שזכו לשנים ארוכות של מעקבי קג"ב וחיים שאינם חיים תחת עינו הבוחנת של משטר אכזרי שסימן אותם כבוגדים, ואת המיליונים שניסו בסתר לשמר תרבות עד לעלייה הגדולה של שנות ה-90.
ח"כ מלינובסקי, שנולדה בברה"מ לשעבר, נמצאת כאן בין היתר בזכות מאבקה של אישה אחרת שהלכה לעולמה לא מזמן - אידה נודל זצ"ל - שנאבקה בשלטונות, הוגלתה לסיביר לשלוש שנים ורק ב-1987 הורשתה לעלות לישראל. סיפורה היה אחד מני רבים המאפיינים את יהדות ברה"מ. השלטון הסובייטי הכחיד בשיטתיות כל זכר לזהות יהודית ואלה שנאבקו בו שילמו מחיר אישי וחברתי כבד.
אבל התבטאויות מהסוג של גפני מרמזות שישראל, לא רק המנהיגות הפוליטית שלה, שכחה שיוצאי ברה"מ הם לא סתם "זכאי חוק השבות", אלא מי שבמשך עשרות שנים סבלו בשל יהדותם, הופלו ונפלו קורבן לאנטישמיות, שנמשכת גם היום ולכן זרם העלייה משם לא נפסק. על כן צורם במיוחד היה השימוש שלו במילה "אנטישמים" כלפי מי שמכירים את התופעה על בשרם.
בוריס שינדלרבוריס שינדלראלכסנדרה יאקובלבה
בשנים האחרונות מבקשים בני דור 1.5 ו-2 לעלייה ממדינות ברה"מ לשעבר להציף ולבחון את האופן הקלוקל שבו מלמדים ומספרים את סיפורנו בישראל. החוסר ניכר כבר במערכת החינוך, בלימודי היסטוריה, ספרות ואפילו אזרחות. אנחנו נדרשים להזכיר שוב ושוב שיותר ממיליון איש שהגיעו לכאן משנות ה-90 ואילך הם לא "רוסים" ומקומם לא ברוסיה, אלא הם חלק ממארג התפוצות שעל בסיסו קמה מדינת ישראל.
עד מתי תתעלם ישראל ממורשת של יותר ממיליון מאזרחיה? עד מתי ישלטו הבורות והגזענות מהסוג שמפגינים ח"כ גפני ודומיו? מתי ילמדו תלמידי ותלמידות ישראל מה היה גורל היהודים בברה"מ תחת לנין וסטאלין ויורשיהם? מתי הם יידעו מה הייתה היבסקציה, מה זה משפט הרופאים, מה היה חלקם מאות אלפי הגיבורים במלחמת העולם השנייה ומי היו שלמה מיכאלס, משה גרשנזון, אוסיפ מנדלשטם ואידה נודל? אולי, דרך לימוד והיכרות עם סיפורה של יהדות ברה"מ, נשמע פחות ספק בשייכות שלנו לכאן וגם פחות התבטאויות כאלה בכנסת.
  • בוריס שינדלר הוא יזם חברתי ופעיל פוליטי. כנס "למד את עמי" של לובי המיליון יתקיים היום (חמישי) ב"אנו" - מוזיאון העם היהודי בתל אביב, ויעסוק בסיפורה של יהדות ברה"מ
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
פורסם לראשונה: 06:22, 18.11.21