1
הדמיה: viewpointהדמיה: viewpoint

העבודה נכנסת הביתה: חצי מהפרויקטים יציעו עבודה מהבית

הקורונה חוללה מהפכה בעולם העבודה, ובענף הנדל"ן כבר עורכים התאמות תכנוניות ומייצרים פתרונות אפשריים למציאות החדשה. במקביל, במשרד האוצר ממתינים לאישור התוכנית להסבת נתח מהמשרדים שייבנו לדירות

תמונה כללית
גד ליאור | פורסם: 20/08/2021
משהו מאוד לא צפוי קרה בעולם העבודה בשנה האחרונה. אף אחד לא הכין אותנו להתפתחות הדרמטית, ושום גורם לא התכונן לה. לא ממשלות, לא חברות, לא יזמים, לא קבלנים ובוודאי לא מיליארדי העובדים ברחבי העולם. לפתע מקום העבודה המוכר לכל עובד קרס, התרסק, שינה כיוון מקצה אל קצה. נגיף הקורונה, שתקף 220 מדינות לפני שנה ורבע, גבה את חייהם של מיליונים, אולם שינה גם משהו יציב, מבוסס ומוכר מאוד: את מקום העבודה ושגרת העבודה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
השיח על ההשפעה ארוכת הטווח של המגפה על עולם העבודה נמצא כיום בשיאו. אומנם השאלות עדיין רבות מהתשובות, אך הכיוון המסתמן מעיד כי ככל הנראה המציאות לא תחזור להיות מה שהייתה. אגב, להסתגלות שלנו למצב חדש גם יתרונות, כפי שהיה ניתן לראות לאחרונה במבצע "שומר החומות". גם אותו אף אחד לא חזה, ושוב נעדרו עובדים ממקומות עבודתם, אולם המגפה ייצרה מציאות חדשה לעובדים ולתלמידים, שהיה קל מאוד לחזור אליה שוב. קל ליישום – אבל עדיין קשה לעיכול. וזה בדיוק מה שענף הנדל"ן הבין – המודל ההיברידי לא יעזוב, ויש למצוא לו מקום בחיי היומיום.
כך למשל, בכנס זום שנערך לאחרונה, ציינו המשתתפים כי יש להיערך למצב החדש, והמשמעות היא שמעתה יהיה צורך לתכנן דירות חדשות או לשנות את הקיימות כך שיהיה בהן חדר המותאם היטב לעבודה מהבית. וזו רק ההתחלה.

השינוי כבר קורה בשטח

"בימים אלה, שבהם תחום המשרדים ספג פגיעה משמעותית כלל עולמית, ניתן לראות מגמה מתרחבת במדינות שונות, בפרט בארה"ב, שלפיה יזמים בוחנים מחדש יציאה לפרויקטים מתוכננים, ומציעים פתרונות יצירתיים שיתמכו באוכלוסייה ויסייעו הן לעובדים והן למעסיקים", מסבירה חגית לאניאדו, יועצת בכירה לאסטרטגיה שיווקית בענף הנדל"ן.
לדבריה, "אחד הפתרונות הנוחים והקלים למימוש מיושם כבר עכשיו בעולם: חללי עבודה בבנייני מגורים. לדוגמה, בפרויקט בניו יורק נבנה חלל לשימוש הדיירים בשם Recreation Space - מתחם שמיועד לעבודה וללימודים וכולל שולחנות עבודה, תאורה, תשתית חשמל מתאימה ואינטרנט חזק, כשכל דייר מגיע עם הלפטופ האישי ומתיישב בעמדה פנויה בשיטת הכיסא החם. מדובר בפתרון מצוין לעובד שפעם או פעמיים בשבוע עובד מהבית, להורה שצריך לסיים כמה משימות ולא מצליח לעבוד מהבית בסוף היום, ולסטודנט שלומד בזום. נראה שבימים כאלה חלל עבודה בקרבת הבית יכול להיות שימושי יותר מחדר כושר או מועדון דיירים, הנפוצים בבנייני מגורים חדשים בישראל".
עם זאת, באותה נשימה מציינת לאניאדו גם את הקושי האפשרי ביישום הפתרון. "כל הרשויות מעוניינות באזורי תעסוקה גדולים ומשגשגים, שישלמו ארנונה גבוהה ויאפשרו תמיכה בארנונה ההפסדית של המגורים, אך לא כולן מבינות שהתעסוקה צריכה להיות שזורה בשכונות וברחובות, ולא להיות מוגבלת רק לאזורים תחומים בפאתי הערים. לדעתי, ראוי שהרשויות יעודדו יזמים לחתור לפתרונות מעין אלה".
עוד היא אומרת כי "עיריית ניו יורק, לדוגמה, מתגמלת יזמים הפועלים לקידום חללי עבודה שיתופיים באמצעות תוספת זכויות בנייה ליזם. כך הדיירים נהנים מחדר עבודה צמוד ונגיש, היזם מקבל זכויות בנייה נוספות שמצדיקות את ההשקעה, והעיר מספקת לתושביה עוד רובד של אפשרויות תעסוקה ואיכות חיים. נותר לקוות כי משמעויות התקופה האחרונה חלחלו גם לדרג מקבלי ההחלטות, שמבינים את אחריותם ויכולתם לשנות ולהשפיע באמצעות התאמות מינוריות של התכנון".
ואכן, שיחות עם יזמים וגורמים שונים בענף מעלות כי חלק ניכר מהם כבר מבין את השינוי, ונעשים מהלכים מעשיים בכיוון. כך למשל, היזמים והקבלנים נערכים בתכנון הפרויקטים למתן פתרונות לעבודה מרחוק. רוני כהן, מנכ"ל אלדר שיווק נדל"ן המשווקת כ-90 פרויקטים ברחבי הארץ, מפרט: "כבר היום ב-30% מהפרויקטים שבשיווק ניתן פתרון לעבודה מרחוק - אם זה חדר ייעודי או פינת עבודה בדירה או חללי עבודה משותפים בשטחים הציבוריים בבניין".
לדבריה, "מבדיקה במחלקות שינויי דיירים שביצענו בפרויקטים שאנו משווקים, כ-45% מהלקוחות מבקשים לבצע שינויים תכנוניים בדירה שיאפשרו עבודה מרחוק, במקרה שאלה לא ניתנים כבר בפרויקטים. כמו כן, בפרויקטים רבים חלק מהשטחים הציבוריים בבניין, שהיו מיועדים למועדוני דיירים או חדרי משחקים, הוסבו לחללי עבודה משותפים לטובת העובדים מרחוק". עוד עולה מנתוני אלדר כי בפרויקטים שבתכנון המגמה אף בולטת יותר, כאשר מעל 50% מהפרויקטים שייצאו לשיווק בשנה-שנתיים הקרובות עתידים להציע פתרונות של עבודה מרחוק מהדירה או מהבניין.
גם חברת לוינשטיין התאימה עצמה לרוח התקופה וביצעה התאמות תכנוניות, עיצוביות ושיווקיות בכמה מהפרויקטים שלה. ב"לוינשטין בנחלה" בראשון לציון, הכולל שני מגדלים בני 19-20 קומות ובהם 135 דירות, החברה מציעה לרוכשים לתכנן בעצמם את הדירה בהתאם לצורכי המשפחה ולהכניס שינויים שיאפשרו עבודה מרחוק. גם במתחם "יאנג אליהו", שעתיד לקום בשכונת יד אליהו בתל אביב על ידי חברת ביוורהול, מתוכננות דירות קטנות של 3-2 חדרים, שיכללו מראש פינת לימודים ועבודה מהבית.
הדמיה: אנדו סטודיוחללי עבודה משותפים בפרויקט רמת גן של חברת אזורים (הדמיה: אנדו סטודיו)

משרד בחניה או במחסן

האדריכלים האמונים על תכנון הפרויקטים סבורים אף הם שזה הכיוון. האדריכל יואב אומן, בעלים ושותף במשרד טיטו-אומן אדריכלים, מציין כי השינויים כבר מתרחשים בשטח: "בעקבות הקורונה ניתן לראות היום מגמות שישנו את סביבת המגורים והעבודה שלנו. נראה יותר תכנון של פינות עבודה על חשבון חדרים אחרים. למשל, בהרבה דירות יש חדר מתבגר שנמצא בכניסה לדירה, וייתכן שהוא יהפוך למעין משרד קטן. גם מחסנים צמודים לדירה או אפילו חנייה בשטח של 10 מ"ר יכולים להתאים למטרה. במגדלי מגורים יש גם שטחים ציבוריים שניתן להסב לחללי עבודה משותפים - מעין wework ביתי. זה יכול להיות פתרון פרודוקטיבי למי שצריך לעבוד מהבית ויש לו ילדים קטנים ללא מסגרות חינוכיות".
האדריכלים ערן שקד וערן לשם, בעלי משרד CityBee אדריכלים, מסכימים שהשינוי מחויב המציאות ומסבירים מה נדרש כדי לאפשר שינוי נרחב של המציאות: "השנה האחרונה לימדה אותנו שהאפשרות לעבודה מהבית קיימת, ומוטב להביא אותה בחשבון ולהטמיעה בתכנון בעת עריכת תוכניות בניין עיר, וכמובן בתכנון מפורט. אנו סבורים שהתרגום לכך צריך לבוא לידי ביטוי בהקצאת שטחים ותכנון חללים ציבוריים רב תכליתיים, כלומר חלל המשמש בבוקר כמקום עבודה להורים שנשארים לעבוד בבית, בצהריים כפינת לימוד לילדים ובערב כנקודת מפגש של השכנים.
"בעת האחרונה יש מגמה מצד הרשויות המבקשות להקצות מראש בתב"ע שטחים לטובת חללים רב תכליתיים. למשל, בפרויקטים שאנו מתכננים בשכונת הנוריות בראשון לציון - התב"ע מקצה 100 מ"ר בקומת הקרקע כחללים משותפים לדיירים. בשכונת בצוותא בחריש, כחלק ממיתוג השכונה ודרישת היזם, ביצענו תכנון של משרדים משותפים ומועדון דיירים שכונתי בחלל שנמצא בתוך מרכז מסחרי, והוא מוקצה לטובת תושבי השכונה במחיר מסובסד".
בהיבט התכנון הביתי וחלוקת החדרים, לשם ושקד מסבירים כי העבודה מתוך מבואה מסוימת בבית אינה אידיאלית. תמיד יהיו הסחות דעת והפרעות מצד בני המשפחה או דברים אחרים שדורשים טיפול. לכן, "פתרון נוח ויעיל למצבים שונים הוא יצירת מרחב משותף מחוץ לאזור הפרטי, בקומת הכניסה או אפילו במפלס הקומתי", מסכמים לשם ושקד.
בזמן שבענף הנדל"ן מדברים על תכנון עתידי ומגמות שיבשילו, יש מקומות שבהם הדברים כבר מתחילים לנוע בכיוון זה. למשל, בתחומה של אשדוד צפויות להיבנות אלפי דירות חדשות מכוח הסכמי הגג שנחתמו מול המדינה. ראש מינהלת הסכם הגג באשדוד, המהנדס אייל דוידוביץ', מסביר: "במסגרת שלב התכנון של ההסכם, מתוכננים להיבנות מתחמים למגורים ותעסוקה לצד מסחר, בין שזה ברובע פארק לכיש המיועד, בשכונה שתקום במקום מגרש אימונים לכדורגל או במתחמי הצעירים במרכז העיר. החזון העירוני, שאותו מוביל מינהל ההנדסה, מדבר על הצורך לאפשר לדיירים החדשים שיגורו במתחמי הצעירים לעבוד במתחמי עבודה בבניין מגוריהם או בסמוך לו. להערכתנו, מציאות זו תתפתח, ובמתחמי עבודה אלו יוכלו לקום, בין היתר, גם מתחמים משותפים", אומר דוידוביץ'.
עד כמה תקופת הקורונה הדגישה את הצורך במתחמי עבודה משותפים? "אנשים הבינו שניתן לבצע את העבודה לא פחות טוב גם מהבית, ואולי בעתיד מקומת העבודה המשותפת שתהיה בקומות הקרקע או בקומות הראשונות בבניין או בבניין הסמוך. לכן, המציאות שנוצרה תואמת למדיניות של הסכם הגג באשדוד, כחלק מההיערכות לקליטת הצעירים. אנחנו מעריכים ששיפורים טכנולוגיים לצד שינויים בהרגלי העבודה, כתוצאה מהמגפה, יתמכו בתכנון עירוני משלב, שאותו מקדמת אשדוד".
צילום: Shutterstock"בעקבות הקורונה נראה יותר תכנון של פינות עבודה על חשבון חדרים אחרים" (צילום: Shutterstock)

האוצר: "העבודה מהבית תתרחב"

במקביל, גם ברמה הלאומית, מחלחלת ההבנה שעולם העבודה משנה פניו. כך, במשרד האוצר מונחת לה כאבן שאין לה הופכין תוכנית לאפשר להסב לפחות שליש מהמשרדים הנבנים כיום והמתוכננים להיבנות - לדירות. לא יהיה עוד צורך במשרדים כה רבים, מסבירים בכירי המשרד, שמייעצים לקבלנים גם להתקין חדר עבודה בחלק ניכר מהדירות. "העבודה מהבית תתרחב וגם תשתכלל", ציינו באוצר. אולם באין תקציב מדינה מאושר כבר כשנה וחצי, התוכנית מעלה אבק באחת המגירות באגף התקציבים.
ובינתיים בבנייני משרדים רבים התפנו קומות שלמות של משרדים, וחלקם נראים כבנייני רפאים. העבודה מהבית גדלה, על פי הערכות, ב-15%-20%, והממונה על השכר במשרד האוצר קובי בר-נתן אף נתן בשבועות האחרונים רשות, בשיתוף עם נציבות שירות המדינה, לכל עובדי המגזר הציבורי היכולים לבצע עבודה מהבית, לעבוד כך יום אחד בשבוע בשלב זה. התכנון הוא שבעתיד אף יגדל היקף העבודה מהבית, כפי שאמר בר-נתן.
ויש היבט נוסף, לא שולי בכלל: עבודה מהבית לא רק תמנע פקקים עצומים ברחובות הערים ואליהן, אלא שכך יהיה, למשל, מקום להיערך לירידה ניכרת בצורך בשטחי החנייה התת קרקעית. סיבה נוספת לכך היא ההנחה שבתוך עשור או שניים תסתמך רוב האוכלוסייה בארץ על מערכות הסעת המונים ורכבים אוטונומיים שיתופיים.
עו"ד מיכה גדרון, יו"ר ועדת התכנון והבנייה בלשכת עורכי הדין ויו"ר ועדת הערר המחוזית תל אביב לשעבר, מציין כי במצב שכזה יהיה ניתן להסב גם את שטחי החניונים לשימושים שונים - משרדים, שטחי ציבור, כגון מתנ"ס וכדומה. "על מערכות התכנון להיערך ולגבש מדיניות שתדרוש כבר היום תכנון חניונים באופן שיאפשר כניסת אור ואוויר, למשל, באמצעות חצרות אנגליות, הגדלת רמת הקישוריות בין החניון למרחב החיצוני וכדומה".

הפתרונות הטכנולוגיים

בעולם קיימות דעות שונות לגבי אופיו של שוק המשרדים עם היציאה ממגבלות המגפה. מצד אחד, העובדים סיגלו הרגלי עבודה מרחוק והתרגלו ליתרונות העבודה בסביבה הביתית, הלא פורמלית והחמה. מצד שני יש הגורסים שאין תחליף לקשר בין-אישי, לדינמיקה בין עובדים, אשר מפרה את החשיבה ותורמת ליעילות, ואפילו למפגשי פינת הקפה במשרד ולשיחת חולין בין עמיתים. לכן אחת מהמגמות המסתמנות היא אימוץ המודל של "המשרד ההיברידי", שמשמעו עבודה במשרדים לאורך חלק מימי השבוע ועבודה מהבית בימים אחרים.
את מהפכת המעבר לעבודה מהבית ו"המשרד ההיברידי" מלווה שורה של טכנולוגיות חדשניות שנועדו לאפשר לעובדים להמשיך לתקשר באופן מיטבי עם עמיתיהם, ולהעניק לבעלי החברות ומנהליהן כלים לניהול כוח אדם המפוזר במספר רב של מוקדים. לדברי עמליה פז וסיוון בלסנהיים, שותפים מייסדים ב-Bricks, מרכז חדשנות בתחום הנדל"ן, המעניק ייעוץ טכנולוגי לשורה של חברות נדל"ן בישראל ובעולם, "שנת הקורונה האיצה משמעותית פיתוח טכנולוגיות התומכות ביכולות העבודה מהבית והמשרדים היברידיים הרבה מעבר לניהול שיחות בזום".
כדוגמה הם מציגים את הסטארט אפ הישראלי ארטישוק (Artishok), המפתח תוכנה המסייעת לחברות לנהל את מערך העובדים שלהן בצורה היברידית במטרה למקסם פרודוקטיביות. "התוכנה יודעת לנהל את לוח הפגישות בהתאם לדרישות המעסיק, לסנכרן בין היומנים של כולם, ובימי ההגעה למשרד היא מנהלת את החלל מבחינה פיזית ושולחת את העובד אל עמדת העבודה המתאימה ביותר עבורו בקרבת עובדי הצוות שלו".
דוגמה נוספת היא Denizen, סטארט אפ גרמני שמפתח אפליקציה שמזכירה את Airbnb - גרסת עולם המשרדים. "אם יש לי משרד גדול יותר ממה שאני צריך ויש לי שני חדרים פנויים, אני יכול להעמיד את החללים הללו להשכרה לטווחי זמן משתנים לטובת צרכנים פרטיים, המעוניינים בחלל עבודה", מסבירה פז.
וכיצד בעלי בנייני המשרדים יתמודדו עם שטחי ההשכרה המשתנים כעת במהירות? Qbiq - סטארט אפ ישראלי מתחום התכנון פיתח תוכנה המאפשרת לבצע תכנון מהיר ואופטימלי של החללים בהתאם לצרכים. "בעל המשרד מזין את הנתונים הפיזיים של החלל שברשותו למערכת, מגדיר מהם הצרכים ומקבל מייד מספר חלופות תכנון", מסביר בלסנהיים.

פתרון גמיש: הקומה ההיברידית

לצד הפתרונות הביתיים של עולם העבודה החדש, גם בעלי המשרדים וחברות הנדל"ן המניב מנסות להתאים עצמן ולאפשר לשוכרים פתרונות יצירתיים. כך למשל, חברת ריט1 וחברת ס.ע.ן זהב מתכננות להכשיר קומה היברידית לשימוש גמיש של חברות השוכרות מהן שטחים. אחד מהפרויקטים שבו מתוכננת קומה כזו הוא קמפוס אינפיניטי פארק ברעננה, הכולל 150 אלף מ"ר משרדים ועשרת אלפים מ"ר למסחר בשלושה מבנים. הקומה עצמה תתפרס על שטח של כ-2,000 מ"ר.
נטלי מרשל, נציגת הבעלים ריט1 וס.ע.ן זהב בפרויקט ברעננה, מסבירה: "האפשרות להשכרה של קומה היברידית אידיאלית, כיוון שהיא פותרת לחברות את הדילמה של כמות המטרים שהן צריכות לשכור בעת הזאת ובעתיד הנראה לעין. הייחודיות של הקומה היא הגמישות שלה והיכולת לשנות את האופי על פי צורכי העבודה ברגע נתון. התכנון כל כך גמיש, שהוא מאפשר התאמות טכנולוגיות מגוונות, אפילו כאלה שיאפשרו לקומה ללבוש צבע (touch & feel של החברה השוכרת) וצורה (חדר ישיבות יכול להפוך לעמדות אופן-ספייס, לחדרי צוות וכו') מדי יום, על פי מיתוג החברה שעושה בה שימוש".
(הדמיה: 3division)פרויקט אינפיניטי פארק רעננה. קומה היברידית לשימוש גמיש של חברות ((הדמיה: 3division))
עוד מסבירה מרשל כי הרעיון הוא שהקומה תושכר על בסיס יומי לחברות השוכרות שטחים בפרויקט, ותשמש אותם לימים בהם ירצו לזמן את כל כוח העבודה שלהם למשרדים, או למקרים שבהם יבוצעו על ידן פרויקטים ספציפיים המחייבים כוח אדם רב יותר במקום העבודה לזמן מוגבל.

האפקט ההיברידי

לצד פיתוח פתרונות לשילוב עבודה מהבית, במקביל לחזרה למשרדים, יש גם מי שמאיר נקודה נוספת הקשורה לעולם העבודה החדש, ושמחלקות משאבי האנוש בחברות מתחילות אט אט להפנים. מדובר בעובדה שמיעוט העבודה מהמשרד מפחית משמעותית גם את הקשר הרגשי למקום ולסביבת העבודה.
"ערב הקורונה הקימו חברות גדולות משרדי ענק בהשקעה עצומה ודאגו לייצר מגוון איכותי ועשיר של שירותים לעובדים, כל זאת על מנת לגייס ולשמר את הטאלנטים וכוח האדם האיכותי", אומר שגיא ניב, מנכ"ל פארק עתידים תל אביב. "בשנה האחרונה הייתה במגמה זו אולי השתהות מסוימת, אך לגישתי, היא תימשך. הסיבה לכך נעוצה לטעמי בעובדה שאנחנו, כאנשים, לא השתנינו. אנשים תמיד היו ויהיו יצורים חברתיים שמחפשים חיבור, והכוח שיש לקבוצה יחד עולה בסדרי גודל על האפקטיביות שיש ליחידים.
"מצד החברות קיימת הבנה שעבודה היברידית בעצימות מוגברת מהבית ללא עבודה מהמשרד עלולה להתבטא גם בתחלופה מוגברת של כוח האדם, כי כשעוצמת החיבור הרגשי ותחושת השייכות של עובד למקום עבודתו נמוכה יותר, כחלק מהשלכות העבודה ההיברידית, קל לו יותר להתנתק ולעבור למקום עבודה שמציע לו שכר גבוה יותר. נושא העבודה ההיברידית מייצר אתגר משמעותי לחברות בהיבט ניהול ההון האנושי, וחברה שתדע להעניק לעובדיה מעטפת הוליסטית של חוויה כוללת, לרבות תמיכה ומענה לצרכים ולהתמודדויות שעלו בעקבות התקופה, תטפל בסיכון הארגוני הכרוך בתחלופת עובדים ותוכל ליהנות מכוח אדם איכותי שלא ממהר לרעות בשדות זרים".

פתרונות קלים שתלויים בוועדות התכנון

"סגר, הגבלת מרחק היציאה מהבית, בידודים והרבה פגישות זום עם ילדים משועממים ברקע - זו הייתה בשביל רבים הקורונה", אומר אריאל רחמים, סמנכ"ל כספים בחברת יהודה רחמים. "לשמחתנו, כל אלה נחלת העבר, אבל השפעתם ניכרת מאוד בתכנון הפרויקטים למגורים ולתעסוקה היום ובעתיד. השהייה הכפויה בבית לאורך זמן חידדה מאוד את הצורך באזור מפלט זמין ונגיש, שבו ניתן לנשום אוויר צח".
לדברי רחמים, "הפתרון הראשון המתבקש הוא הגדלת שטח המרפסות לכל סוגי הדירות, אך מפליא לגלות כי מוסדות התכנון אינם ממהרים לשנות מדיניות עבר, והנחיות להגבלת שטחי מרפסות עדיין תקפות ונאכפות מסיבה שאיננה ברורה. כמו כן, ובאותו ההקשר, ראוי לעודד יצירת חללים משותפים גדולים בפרויקטים למגורים באופן משמעותי מאשר בעבר, וזאת כדי לאפשר הפעלה של הילדים באופן שיאפשר לצמצם אובדן של מאות אלפי ואף מיליוני שעות עבודה במשק, לאור ההיעדרות ממקום העבודה. בנוסף, יש לאפשר תכנון חללי עבודה מחוץ לדירות, אך בתוך הפרויקטים".
"שינויים אלו היו יכולים לאפשר תפוקה גדולה יותר מאשר עבודה מהבית עם הילדים ברקע", מציין רחמים. "מתן האפשרות לתכנן שטחי שירות כאלה, לרבות בתת הקרקע, אפילו בכפוף להתחייבות היזמים שלא להפיק מהם הכנסה ישירה, ותכנונם לשהייה ארוכה יחסית ייטיב מאוד עם הדיירים, שהרי ברור כי המגמה לעבוד מהבית מספר ימים בשבוע תלך ותגבר בעולם שאחרי המגפה.
צילום: Shutterstock"תכנון חללי עבודה יאפשר תפוקה גדולה יותר מאשר עבודה מהבית עם הילדים" (צילום: Shutterstock)
"את השינויים המוצעים לעיל ניתן ליישם בנקל גם בפרויקטים הרבים של פינוי-בינוי, התופסים נתח משמעותי גובר והולך מכלל התוכניות שעל המדף. פרויקטים אלה כוללים לרוב מגדלים ובניינים רבי קומות עם חניונים גדולים בתת הקרקע. הגדלת המרפסות ועידוד שטחי ציבור בתת הקרקע לא משנים את נפח הבנייה המקובל על הוועדות המחוזיות, אך יש בהם שיפור מהותי ברווחת הדיירים בעתיד הלא נודע. דווקא בעולם התעסוקה ניכרת הגמישות האמורה, ורק לאחרונה אישרנו הוספת מרפסות וחלל ציבורי משותף בפרויקט משרדים גדול בירושלים. לטעמי, הגיעה העת שוועדות התכנון יכירו בשינוי, יגלו גמישות מחשבתית ויהיו מוכנות לקבל הצעות שיהפכו את חיי הדיירים לנוחים יותר בעתיד ואף יוכלו להקל על המשק כולו בשעת המשבר הבא, בתקווה שלא יבוא, והכול באמצעים פשוטים ולא מסובכים".

סוגיות מיסוי לעבודה מהבית של שכירים

העבודה מהבית הביאה לעלויות ישירות נוספות למי שייחדו חדר בבית לעבודתם, זאת לצד ייתורן של הטבות מהמשרד, כמו תשלומי אש"ל והוצאות נסיעה. במקרים רבים העובד נאלץ לממן את הוצאות העבודה מהבית, כאשר האפשרות שלו לתבוע אותן כניכוי לצורך החזרי מס, מוטלת כיום בספק רב, וזאת באופן מנוגד לעצמאים. נכון להיום, לשכירים מתאפשר לנכות הוצאות בגין השתלמויות מקצועיות, ספרות מקצועית, הכנת דו"חות מס, אגרות ודמי חבר לאיגודים מקצועיים. אך אין די בכך. בשל המגמה הברורה של שינוי עתידי בהיקף נרחב בשוק התעסוקה בעקבות מגפת הקורונה וחידושים טכנולוגיים (כמו ישיבות ב"זום") - חשוב שהנושא יוסדר בהקדם על ידי רשות המיסים או באמצעות חקיקה.
רו"ח והמשפטנית רעיה קידר, חברת הוועד המרכזי של לשכת רו"ח, מבהירה מה יהיו למעשה זכויות העובדים מהבית, בעיקר עצמאים שיעשו כן. לפי סעיף 17 לפקודת מס הכנסה, ניתן לתבוע למס הוצאות הדרושות לצורך ייצור הכנסה, כאשר קיים צורך להוכיח שמדובר בהוצאה הכרחית לצורך ייצור ההכנסה.
אילו סוגי הוצאות ניתן לדרוש כהוצאה למס? הוצאות לייצור הכנסה כוללות, בין היתר: חשמל, ארנונה, אינטרנט, ביטוח דירה, חומרי תחזוקה, ועד בית וטלפון, בכפוף למגבלות. חדר עבודה בבית יחייב גם מימון של עלויות התקנה ותחזוקה של עמדת משרד, הכוללות רכישות מחשב, מדפסת, טאבלט, נקודת רשת, ריהוט וציוד משרדי וכדומה. חשוב להדגיש, שלא מדובר ברשימה סגורה, וכי ייתכנו הוצאות נוספות שניתן יהיה לתבוע, בהתאם לעיקרון המנחה של הוצאה בייצור הכנסה. הוצאות שכירות ניתן יהיה לבקש, רק באם לשוכר יש פטור מניכוי מס במקור או לחילופין נוכה לו מס במקור כחוק, וזאת מאחר שהמשכיר איננו פטור ממס, כאשר ההשכרה הינה לעסק ולא למגורים. נקודת ההנחה בתביעת הוצאות אלו היא כי לטובת העבודה מוקצה חדר בבית, וההוצאות הקבועות שייתבעו יהיו בהתאם לחלקו היחסי משטח הבית, כשהמקובל הוא 25%-33% מסכום ההוצאה.
כיצד ניתן לתבוע את ההוצאה? יש להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה, הכולל פירוט ההוצאות הנדרשות לצורכי הכנסה. לצורך כך הכרחי לתעד את כל ההוצאות ולשמור את האסמכתאות והקבלות בגין כל ההוצאות.
מי זכאי לדרוש את ההוצאות? עצמאי העובד מהבית - הליך מקובל ומוכר על ידי רשות המיסים, הנעשה במסגרת הגשת דוחות שנתיים.שכירים העובדים מהבית - מדובר בסוגיה מורכבת. כשמדובר בהוצאות לצורכי עבודה, ואשר המעביד איננו נושא בהן, דינן אמור להיות זהה לזה של עצמאי, ובאפשרות השכיר לדרוש הוצאות אלו בניכוי כנגד הכנסתו משכר. בוודאי נכון הדבר לגבי הוצאות, שעלו באופן ישיר בעקבות המעבר לעבודה מהבית, כגון: עלויות חשמל, רכישה והתקנת עמדה משרדית וכדומה. יחד עם זאת, כשמאות אלפי שכירים עוברים לעבוד מהבית, לפחות בחלק מהשבוע, קיים ספק באם רשות המיסים תאשר להם את החזר המס. בכל מקרה, כדי לדרוש ההוצאות על העובד השכיר להגיש דו"ח שנתי להחזר מס. מומלץ לכן לשכירים לבחון מול המעסיק חלופה, שלפיה העובד יישא בהוצאות הנדרשות לעבודה מהבית. במקרה זה יוכל המעסיק לדרוש הוצאות אלו בדוחות, שהוא מגיש ממילא, מבלי שהעובד ישלם מס בגין הכנסה זו.
הכתבה פורסמה במוסף "ידיעות הנדל"ן" של מחלקת מוספים מיוחדים
לכתבה זו 1 תגובות
הוספת תגובה
1

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
1.

0
מצב לילה
מצב לילה