גידול משמעותי ויוצא דופן במספרי הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה: מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון גדל ב-16% - מ-54,653 ל-63,304 בשנת הלימודים תשפ"א (2020/21), תוספת של 8,650 סטודנטים. במקביל, מספר הסטודנטים החדשים לתואר שני גדל ב-17% - מ-26,194 ל-30,632, תוספת של 4,450 סטודנטים. הגידול במערכת בסך הכול עומד על 8%, מ-311,720 סטודנטים בתש"ף ל-335,360 בתשפ"א. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המתפרסמים בצהריים (יום ג').
בלמ"ס אמרו כי ההנחה היא שחלק מהגידול נובע משהייה בארץ של סטודנטים פוטנציאליים, שלא יצאו לטיול שאחרי הצבא בשל מגפת הקורונה.
2 צפייה בגלריה
(צילום: מתוך דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)
ובאילו תחומי לימוד נרשמה עלייה? בלמ"ס מצאו כי יותר משליש מהגידול במספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון במוסדות המתוקצבים על ידי ות"ת התרכז בלימודי הנדסה או מתמטיקה ומדעי המחשב - תחומים נדרשים בשוק התעסוקה. 27% התרכז במדעי החברה, 11% - במדעים הביולוגים וחקלאות ו-10% - במינהל עסקים. מנגד, תחום הלימודים היחיד שבו הייתה ירידה במספר הסטודנטים החדשים הוא מדעי הרוח הכלליים - 4%. בקרב הסטודנטים הערבים היו ירידות גם בלימודי משפטים ובלימודי שפות, ספרויות ולימודים רגיונליים (15% ו-7%, בהתאמה).
עוד מצאו בלמ"ס, כי העלייה במספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון התרכזה במיוחד בגילים 24-21, כך שבשנת תשפ"א הייתה תוספת של 6,180 סטודנטים (גידול של 25%) בגילים אלו בהשוואה לשנה הקודמת.

2 צפייה בגלריה
(צילום: מתוך דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)


בפילוח לפי דת, מין וקבוצת אוכלוסייה עולה כי מספר הסטודנטים החדשים היהודים לתואר ראשון עלה ב-18%, ומספר הסטודנטים החדשים הערבים עלה ב-6%. בסך הכול, אחוז הגידול של סטודנטיות חדשות היה מעט יותר גבוה מהאחוז של הסטודנטים החדשים הגברים (16% לעומת 15%, בהתאמה). בקרב הערבים היה אחוז הגידול של סטודנטיות חדשות נמוך יותר מזה של הגברים ועמד על כמחצית ממנו (4.9% בהשוואה ל-9.3%, בהתאמה).
בקרב הגברים הערבים הנוצרים ובקרב הגברים הדרוזים העליות במספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון היו דומות לאלו של היהודים (16.2% ו-13.9%, בהתאמה). לעומת זאת, בקרב הנשים הדרוזיות הייתה ירידה של 2.6%.
במכללות האקדמיות לחינוך, הייתה ירידה בקרב הערבים (גברים ונשים) בכלל ובקרב הערביות בפרט (1% ו-2%, בהתאמה).
עלייה גבוהה במספרי הסטודנטים החדשים נרשמה במכללות האקדמיות (17% בתואר ראשון ו-25% בתואר שני), ובמיוחד במכללות שאינן מתוקצבות (20% בתואר ראשון ו-29% בתואר שני). בלמ"ס הדגישו כי למכללות האקדמיות חשיבות רבה בהנגשת ההשכלה הגבוהה, והיא באה לידי ביטוי גם בכך שבמכללות המתוקצבות 53% מהסטודנטים לתואר ראשון ו-48% מהסטודנטים לתואר שני הם דור ראשון להשכלה גבוהה. במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות האחוזים אף גבוהים יותר (57% ו-58%, בהתאמה).