85
צילום: Shutterstockצילום: Shutterstock

זה שלא יודע להגיד "לא": על בן הזוג המרצה

"הבסדרים" הם בני זוג שתמיד נותנים בלי לבקש הרבה לעצמם, לפחות לא באופן גלוי. אבל לנדיבות ולאכפתיות הללו יש מחיר, והוא עלול להיות קטלני לזוגיות שלכם

רועי צור | פורסם:24/04/2022
כולנו מכירים את הטיפוס הזה שאוהב לצאת בסדר עם אחרים, זה שאפשר לסמוך עליו כי הוא אחראי, מסור, עושה את מה שצריך, וכמעט אף פעם לא מסרב לבקשת עזרה מאחרים, גם אם הבקשה באה על חשבונו. הנטייה הטבעית של האדם הזה היא להיות שם בשביל האחר ולשים את צרכיו במקום האחרון, והוא מתקשה לומר "לא" לאחרים או להביע את צרכיו באופן גלוי.
אלא שגם אם האדם הזה נראה תמיד חזק ובשליטה, מאחורי ארשת הפנים הבוגרת מסתתר לא פעם ילד שמפחד לאכזב אחרים. בטור זה נדבר על "הבסדרים" - בני הזוג שתמיד נותנים בלי לבקש לעצמם הרבה, לפחות לא באופן גלוי.

"אם תדאג לי, תרגיש חשוב ובעל ערך"

לא פעם, אנשים אכפתיים שאוהבים להיות בסדר עם אחרים, מוצאים את עצמם בזוגיות עם אנשים "נידיים", כאלה שיש בהם מידה של אגוצנטריות ילדותית, אשר מפגינים חוסר אונים בתחומים מסוימים ורגילים להיות בצד המקבל. אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שלא קיים אלטרואיזם טהור בטבע, והחיים מתנהלים לרוב על פי חוקים מסוג "קח-תן", נשאלת השאלה - מדוע אנשים יעדיפו לספק את צורכיהם של אחרים בזמן שהם מזניחים את צורכיהם האישיים?
"ההורה העביר להם את המסר הבא: אני אתן לך תשומת לב רבה ואהיה מסור אליך, בזמן שאדרוש ממך משאבים רגשיים רבים בעזרה ובדאגה אליי. אתה תרגיש חנוק מהאינטנסיביות של הקשר, אבל לפחות תרגיש שאתה חשוב"
בשביל לענות על השאלה הזאת אנו צריכים להבין כיצד רגש האשמה משחק תפקיד מרכזי בנפשם של "הבסדרים", ולערוך הבחנה בין אשמה לבין הלקאה עצמית. עיקרון מארגן בנפשם של אנשים אלה הוא שהם מנהלים יחסים מתוך תחושת חובה והפחתת תחושת אשמה, יותר מאשר ממקום של אהבה. בשביל להבין עיקרון זה עלינו לחזור לילדותם של "הבסדרים", אשר כמעט תמיד גדלו עם הורה שהגבולות הרגשיים איתו טושטשו באופן כזה שהוטל עליהם להיות אחראים לרווחתו הנפשית.
צילום: Shutterstockהילד למד להיות אחראי על רווחתו הנפשית של ההורה (צילום: Shutterstock)
הכוונה היא שהאדם ה"נידי" הראשון בחייהם היה ההורה, שהעביר להם את המסר הכפול הבא: אני אתן לך תשומת לב רבה ואהיה מסור אליך, בזמן שבאופן סמוי אני אדרוש ממך משאבים רגשיים רבים בעזרה ובדאגה אליי. אתה תרגיש חנוק מהאינטנסיביות של הקשר, אבל לפחות תרגיש שאתה חשוב. אם תרצה להשתחרר מהלפיתה שלי, אני אדאג שתרגיש אשם על כך שאתה זונח אותי, כיוון שחובתך המוסרית היא לדאוג לי.
מכאן שהערך המוסף שהם קיבלו בזמן שהיו במערכת יחסים חסרת נפרדות עם הוריהם, הוא שטיפול באנשים "נידיים" מעניק תחושת ערך וחשיבות עצמית. אולם תחושת ערך זו באה עם מחיר כבד בדמות תחושה עמוקה של טינה. "הבסדרים" קונים ערך עצמי דרך ריצוי אחרים, אבל משלמים עליו בטינה שנצברת אצלם מעצם העובדה שהם עושים עבור האחר דברים שהם לא שלמים לגביהם או שהם באים על חשבונם.
הטינה שאיתה הם מסתובבים במשך שנים, מביאה לא פעם להתפרצויות זעם על כך שלא רואים או לא מעריכים אותם מספיק על מאמציהם, או שהם לא מקבלים לטעמם תמורה נאותה על האיפוק העצמי ועל ההקרבה שהם עושים.
צילום: Shutterstockהטינה המצטברת עלולה להוביל להתפרצויות ולריבים זוגיים (צילום: Shutterstock)
אם כך, הדילמה הבלתי אפשרית שהם לכודים בה לפעמים לכל חייהם, היא בין לצאת בסדר עם אחרים ולהרגיש בעלי ערך, אך במחיר של טינה וויתור עצמי כואב, לבין לשים את עצמם ואת רצונותיהם במקום הראשון, אך במחיר של תחושת אשם, ירידה בערך העצמי ולעיתים פחד מדחייה או מתגובה כועסת של הסביבה.
למעשה, מה שהם מרגישים הוא לא אשמה אלא הלקאה עצמית, ויש הבדל גדול בין השתיים. ראשית, תחושת אשמה טבעית מגיעה מתוך פגיעה אמיתית ומוחשית באחר, שבעקבותיה מוטב שניקח אחריות ונתקן. הלקאה עצמית לעומת זאת, היא תחושה נוירוטית ולא מוצדקת שמגיעה מתוך העובדה הפשוטה שלכל החלטה שאנו לוקחים יש השפעה, לעיתים לא נעימה על האחר. אין ספק שקשה לעשות את הדבר הנכון לנו כאשר אחרים מחזיקים את המפתחות לתחושת הערך העצמי שלנו.
הבדל נוסף ביניהן הוא שאם באשמה אמיתית יש לנו אמת מידה נכונה של אחריות, הלקאה עצמית גוררת תחושה מוגזמת ולא מציאותית של אחריות ושליטה על רגשותיהם של אחרים. באופן אירוני, האדם שמלקה את עצמו הוא בעצם אדם המלא בחשיבות עצמית, שגורמת לו להאמין שכל דבר שמשפיע לרעה על אחרים הוא בהכרח באחריותו ובשליטתו. אם חוזרים אל הסביבה שבה גדלו "הבסדרים", אנו יכולים להבין מדוע הם מרגישים אחריות גדולה ותחושת חובה חסרת כל פרופורציה.
"אם אתה אדם מרצה או שחשוב לך לצאת בסדר עם כולם, כשאתה אומר 'כן' לאחרים, תוודא שבאותה נשימה אתה לא אומר 'לא' לעצמך"
גם במישור האינטימי "הבסדרים" יכולים להתקשות. תחושת החובה שאופפת אותם בזוגיות מלווה לא פעם בתחושת מחנק שגורמת להם להימנע מקרבה, מכיוון שקרבה עלולה להביא עימה עומס נוסף ותחושה שמשתמשים או שולטים בהם.

להגיד "כן" לעצמי

כמו בכל קושי פסיכולוגי, גם כאן ההתפתחות האישית של "הבסדרים" עוברת דרך תהליך נפרדות שלא הושלם בילדותם, במהלכו הם לומדים לצמצם את המשאלה לצאת בסדר עם כולם. ככל שהם יצליחו להכיל יותר אשמה ולהישען יותר על עצמם, כך האשמה וההלקאה העצמית ילכו ויפתחו עם הזמן. לכן, אם אתה אדם מרצה או שחשוב לך לצאת בסדר עם כולם, כשאתה אומר "כן" לאחרים, תוודא שבאותה נשימה אתה לא אומר "לא" לעצמך.
ולסיום, אם אתם נשואים לאדם כזה, קחו המלצה קטנה ממני: אל תיקחו אותו כמובן מאליו, ואל תסתכלו עליו כעל מישהו שאפשר להמשיך ולשאוב ממנו עוד ועוד. תעודדו אותו להתחבר לעצמו ולומר מדי פעם "לא בא לי", או "נמאס לי" סתם ככה. הקפידו להוקיר לו תודה, תאמרו לו שאתם רואים את המאמצים שהוא עושה עבורכם ועבור ילדיכם, והפתיעו אותו מדי פעם עם משהו נחמד.
כי אם לא תעשו כן ותמשיכו להסתכל עליו כעל בור ללא תחתית, אתם לוקחים סיכון שאותו אדם יהיה כל-כך מותש עד שלא תהיה לו ברירה אלא לקום וללכת. ואז, ייתכן שזה יהיה כבר מאוחר מדי בשביל להציל את הקשר.
בהצלחה.
רועי צור הוא מייסד "דרך הקשר – הבית לטיפול במערכות יחסים" העוסק בטיפול פרטני, זוגי וטיפול אונליין. בתאריך 11.5 יעביר את ההרצאה "אינטליגנציה זוגית – לשמור על האהבה לאורך זמן".
לכתבה זו 85 תגובות
הוספת תגובה
85

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
53.

המאמר מתאר את מה שעבר עלי בצורה מדוייקת מאוד. כולל ״עד שאותו אדם יהיה כל-כך מותש עד שלא תהיה לו ברירה אלא לקום וללכת.״ במקרה שלי, אני מאמין שחלק משמעותי ממה שהשפיע עלי להיות ״מרצה״ זו הדוגמא שקיבלתי מאבא שלי שהיה איש מרצה בעצמו. לקח לי שנים להבין שזו לא התנהלות בריאה.

52.

51.

נגעת לי בלב בדיוק בנקודה יש עם מי ועם מה לעבוד

50.

כן אני גרוש ועדיין הגרושה מתעללת בי

49.

כתבה ענינית וטובה מי שנמצא במערכת יחסים כזאת הוא אומלל והצד החזק פשוט אגואיסט ונצלן

48.

עד שמציגים מערכת יחסים בה גבר יכול להיות הצד החלש, חייבים ש-75% מהמאמר יהיה על "התפרצויות זעם" שלו והתנהגויות כאלו. הוא גם אידיוט שבוחר לחיות ככה, הוא לא קורבן חלילה. הלקאה עצמית?! הרצאה מהסוג הזה ותפיסה כזו מזינים גם ירייות ישירות לרגליים. לברוח!

comment-2-comment

לא רק שבקושי מדובר על "התפרצויות זעם" אלא גם נאמר שזה עלול להיות לא שכל מרצה הוא כזה אדם לא בוחר לחיות ככה כשאתה גדל ומקבל את התחושות שכתובות שם אתה לא רואה דרך אחרת לחיות. פשוט תגובה מביישת ומבזה נכתבה כאן. את לא יודעת כלום לגבי האדיבות והכאב שמלווים ברצון הזה שכולם יהיו בסדר אפילו אם אין דרך לעזור רגשות אשמה שמלווים, אני ואנשים כמוני צריכים לצאת למסע כדי להבין את זה על עצמנו ולעבוד ממש קשה כדי לשנות את זה. אז במקום לתקוף עם השנאת גברים הדוחה הזאת אולי תלמדי להכיל. את בטח הסוגמשאם המאמר הזה היה נכתב על אישה היית בוכה כמה היא מסכנה שמשקל העולם על כתפייה וכמה חשוב שנעזור לה להרים אותו. מגוחך.

47.

וחבל שכך...במערכת יחסים, אני מאמין ששני הצדדים צריכים לגלות איכפטיות ותודה הדדיים, ולא להתעלם או לזלזל, כי לפחות כך אני מרגיש- חוסר הערכה וסוג של "מגיע לי"..והאמת? אחרי 20 שנות נישואין- הגעתי למקום בנפשי שאני מרגיש שאני לא רוצה יותר כי אני מותש...לא שונא ולא מאחל רע, רק זקוק לסיים את הקשר שמוצץ לי את הכח. במערכת יחסים יש חתול ויש כלב: אם יש שני כלבים= תהיה נתינה וקרבה ומחילה וריצוי ותקווה, אם צד אחד חתול - זה סבל לאחר...והם ייחודיים עד שתמותו. ולא יחשבו שעשו דבר אחד לא נכון... לי נגמר הכח הנפשי ואני חייב לסיים את זה. זה פשוט טרגי.

comment-2-comment

במערכות יחסים יש 2 צדדים תמיד והכל אינטרסים .. גם אהבה זה אינטרס ..

46.

45.

44.

לרוב אנשים מנצלים אותנו ופחות מעריכים.

43.

יוצאים טועים. וסתם מעכירים את האווירה

42.

41.

מצומת מילר חחחחח

40.

comment-2-comment

39.

חסרות בסיס שמעידות על חוסר הבנה. אולי מתאים למקרים בודדים ומפספסים את הרוב איך נותנים כאן במה לידעונים מטעם עצמם לפרסם שרותים חסרי כל בסיס אמיתי

38.

37.

לצאת בסדר או לא לאכזב, אלא כי אני פשוט יכולה. ואם אני יכולה לעזור, אז למה לא? אין לי ציפיות שאנשים יעזרו לי, כי הם לא אני. אני באמת מרגישה נעלה יותר מאחרים כי אני מסוגלת לעזור ללא תנאים בעוד שאחרים רק מחפשים אינטרסים.

comment-2-comment

comment-2-comment

תשאלי את התת מודע שלך ולא את המחשבה..

36.

35.

34.

33.

השימוש במילים "בסדריים" ו-"נידיים" נשמע מאוד מסורבל וגם לא תמיד ברור. השתמשת בעצמך במילה "מרצים" אז למה לא פשוט לקרוא לאנשים מרצים "אנשים מרצים" או פשוט "מרצים" אם בא לך להתעצל. "נידיים" נשמע יותר גרוע מ-"בסדריים" אפשר לקרוא להם פשוט "אנשים צורכים" או "הצורכים" אם אתה כל כך רוצה להתעצל.

32.

רועי נגעת בנקודה רגישה מאוד. נכון, זה תמיד בא מהבית, מההורים. אימי דרשה ממני לרצות אותה ואת אחותי, כי לא היה לה כוח לחנך את אחותי. אבל אני זכיתי לתשומת לב אם הייתי מרצה. אלא אם לא הייתי, זכיתי להשפלית מילוליות ולליגלוג מצידה. עברתי אלימות רגשית ונפשית עצומה. היא התייחסה אלי בתור אפס...ואם העזתי לצאת נגדה זה היה נוראי. בתוג צעירה הייתי בחורה מרצה אבל כל עוד שלא 9געתי באמת הפנימית שלי עליה שמרתי מכל משמר. העדפתי לזכות בהשפלה מצד אימי אבל לא ויתרתי על עצמי, וטוב שכך. גדלתי להיות אישה חזקה בעלת חוסן נפשי. היום אני מבינה מתי עלי לרצות ומתי לעמוד על שלי. היום אני כבר יודעת לענות לאימי, היא עדיין מנסה להשפיל אותי כדי שאתן חה את מבוקשתה, אך אני לא מוותרת. הורס אותי שהיא כ"כ פגעה בי רק כדי שתוכל לזכות בשקט. בתוק אמא, לילדיי לא איפשרתי שיהיו מרצים, דרשתי שיעמדו על שלהם, תמיד הייתי קשובה להם וראיתי את הצרכים שלהם. ברור שנשארתי בחלקי מרצה למרות שכיום אני מנסה לקפוץ בין הטיפות, ולהבין מתי עלי לשתוק ומתי עלי לעמוד על שלי. הם התפתחו יפה ויודעים לעמוד על שלהם ומצליחים בכל תחומי החיים. החינוך הלקוי שלה גרם לי להיות אמא טובה שנמצאת תמיד עבור ילדיה

31.

אדם מרצה מסוג זה צריך לעשות עבודה לפני זוגיות ולצאת מהזוגיות אם נכנס לזוגיות נצלנית של אדם שקלט את החולשה ורוכב עליה..

30.

תודה על טור מטלטל

29.

לא רציתי לעזוב את הארץ והוא ידע ולחץ שוב ושוב. בסופו של דבר לאחר מספר שנים בחו"ל ברחתי עם הילדים בלי להסתכל לאחור. היום אינני בקשר איתו. ברור לי שהוא ינסה ללחוץ לי על כפתורים מרחוק לעשות משהו עבורו. בן יחיד ונרקסיסט בחר בי המרצה...כן..כי כך חינכו אותי הורי מגיל צעיר

28.

27.

החולשה שלו מול העצבים שלך כשאת בוגדת בו הוא מבקש סליחה הוא ימות בשקט כשאת תלכי הוא ישיר בשקט את שיר הסמרטוטים את צוחקת בחיוך רחב ולי שנה כבר לא האיר כוכב כשאני בא את נהיית חולה וכשאת חולה אני תמיד בא ולך זה נוח ככה את לא תעזבי את רק עושה לו קול שני לשיר הסמרטוטים את צוחקת בחיוך רחב ולי שנה כבר לא האיר כוכב כשאני בא את נהיית חולה וכשאת חולה אני תמיד בא

26.

25.

לא מתפקדת בחובת הבית הכל נופל עליי מנצלת את טובת ליבי או אוליי אני מטומטום שלא עוזב אותה אוליי כך היא תעריך את מה שאני עושה למענה יש הרבה גברים כמוני שסובלים

comment-2-comment

שהיא מעריכה ומודה לך. מקווה מאד.

24.

התחתנתי עם אגוצנטרית איומה, שלא רואה אף אחד אחר חוץ מעצמה. כמובן - בגדה ופירקה את המשפחה, ולסבל של הילדים אין שום משמעות בעיניה.

23.

לא חשבתי על הסכנה.

22.

21.

20.

אני אישה חמה ומינית ובעלי קצת קריר אם לומר אימפוטנט בעדינות . הוא מעלים עין מסטוצים שלי ועל כך אני מודה לו המון

19.

18.

17.

המילה "לא" לא קיימת בלקסיקון שלה עד כדי תסכול מצידי.

16.

לאהוב את עצמך לפני הכל

15.

תגיד לה לא. זה מדליק אותה. נשים נמשכות למניאקים.

14.

נרקסיסט אמיתי- הכל חייב ללכת לפי רצונו. לקשר כזה יש פתרון?

13.

12.

11.

10.

אי אפשר להשתחרר מזה. עושה הכל בשביל בת בזוג. אין הכרת תודה וזה לא נורא בשבילי. אבל כשיש דבר פעוט שמאד חשוב לי וביקשתי הרבה ושמו עלי קצוץ, הפסידה אותי ואין חזרה. אמצא מישהי שתדע להעריך.

9.

ואיך את מתנהגת מול המשפחה שלך?בקרירות מקפיאה? או שאין לך בכלל משפחה.

8.

7.

הם אנשים שנותנים להם מבקשים עוד, אבל הם בעצמם לא יודעים לתת, ואחר כך מאשימים אותך בהתנהגות שלהם למה אתה לא אומר לא, כשבעצם הם לא עוצרים באדום. עם אנשים כאלו לא הולכים לטיפול זוגי, פשוט חותכים וזהו.בן זוג, עמית לעבודה, בן משפחה או ידיד. כואב בודאי, אבל זה יתן לכם סיכוי לחיים נורמליים. כי זה לא חייב להיות ככה.

6.

5.

4.

אי אפשר לתאר את זה אחרת, מראה של חיי

3.

ממש כך .

2.

יצא קצת כמו אסטרולוגיה

1.

מרצה את המשפחה את אמא שלו האלמנה את אחותו הכלבה וגם אותי מזל שמאז שאנחנו נשואים אני מספר אחת ברשימה והאומנם הוא ממשיך לרצות את המשפחה אבל לא על חשבון המשפחה שהוא הקים

comment-2-comment

וגם מדוע בחר בך אדם "עצמאי רגשית ובעל תושיה", ובהמשך גם תביני את חלקך בשימור המצב, ובשינוי המצב. מש"ל

comment-2-comment

לצערי גברים לעולם לא יהיו ראשונים ברשימה, תמיד יהיה תנאי לאהוב אותם.

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

אחרי 30 ש' ו-₪... המצפון שלי נמעך

comment-2-comment

comment-2-comment

אני לגמרי מודעת לאיזו זכות יש לי להיות נשואה לאדם מקסים כל כך. אבל כבר בהתחלה הצבתי גבול בכך שהמשפחה שאנו מקימים יחד צריכה להיות מעל לכל המחוות הגדולות לשאר האנשים סביבו. ואני מעודדת אותו לומר לא לפעמים, להציב גבולות וגם לומר מה הוא צריך. אמנם לפעמים זה מתנקם בי-כמו הפעם שבה טס לחול בלעדי כי הייתי חייבת לעבוד, אחרי הרצאת "תגשים את החלומות שלך" שהרצאתי לו. אבל סך הכל זה מלא קסם. ובזכות זה והדוגמה האישית, גם ילדנו מלאי נתינה

comment-2-comment

מאחל לבעלך כל טוב

comment-2-comment

comment-2-comment

כי נראה לי שפספסת משהו. לא מכיר את בעלך, אבל אולי את מדברת ממקום אגוצנטרי ולא מודע לכך שהוא מרצה אותך ואת משפחתך ממש כשם שהוא מרצה את אחותו ... מי שמרצה, מוותר על עצמו, לא על אישתו.

comment-2-comment

comment-2-comment

watch up one day he will leave you

comment-2-comment

זה אשמתו. כרגיל לנרקסיסטים. הם לעולם לא אשמים, ככה גם אשתי. בעיה שלך. אז אולי באמת בעיה שלו ושלי שאנחנו נשארים עם שכמותכן. שזה יקרה, אולי תתעוררי ותראי שהשמש לא זורחת מהתחת שלך, לא משנה כמה יפה הוא, רק שזה יהיה מאוחר מדי. בכל מקרה, אהבה זה לא משהו שאתן מכירות. ניצול יותר.

comment-2-comment

תתאפסי על עצמך ותפסיקי לנצל ולקרוא לכולם כלבות תפקחי את העיניים ותשימי לב לנשמה שלו בלי לדרוך עליה

comment-2-comment

חבל שאת נותנת לזה יד ולא עוזרת לו לגדול, הזוגיות שלכם הייתה רק מתחזקת מזה.

comment-2-comment

comment-2-comment

שיגיעו מים עד נפש וגם אותך הוא יעזוב.

comment-2-comment

comment-2-comment

איזה כנות

comment-2-comment

comment-2-comment

יום אחד בעלך יקום ויעזוב. זה בלתי נמנע, כי הוא צובר את הכל בפנים ובסוף זה יתפוצץ. אם את רוצה לשמור על המשפחה, עדיף שתטפלי בזה, כי משתמע מדברייך שהוא לא מסוגל. אם נוח לך לראות בו בור ללא תחתית, ואת בונה על כספי המזונות שהוא יעביר לך אחרי הגירושים, אז בהצלחה עם זה, רק תחשבי קצת מה זה אומר עלייך (רמז - התשובה נמצאת בגוף התגובה שלך, בהתייחסות לאישה אחרת).

comment-2-comment

comment-2-comment

המלצה קטנה ממני: אל תיקחו אותו כמובן מאליו, ואל תסתכלו עליו כעל מישהו שאפשר להמשיך ולשאוב ממנו עוד ועוד. תעודדו אותו להתחבר לעצמו ולומר מדי פעם "לא בא לי", או "נמאס לי" סתם ככה. הקפידו להוקיר לו תודה, תאמרו לו שאתם רואים את המאמצים שהוא עושה עבורכם ועבור ילדיכם, והפתיעו אותו מדי פעם עם משהו נחמד.

comment-2-comment

את הבעיה.

לכל התגובות
0
מצב לילה
מצב לילה