מחיר החלב לצרכנים יירד? כנראה לא בקרוב

אגף התקציבים באוצר רשם הישג: הרפתנים חתמו על הסכם שכופה עליהם את הורדת המכס על מוצרי חלב, הורדת מחיר החלב הגולמי ו"ייעול" משק החלב במטרה להוריד מחירים. האם מדובר בבשורה אמיתית לרפתנים והאם מדובר בהישג לצרכנים? ניסינו לעשות סדר בנושא הסבוך ולענות על השאלות הבוערות. כל מה שרציתם לדעת על האסדרה החדשה בענף החלב.

ביהמ"ש הוציא צו עיכוב ביצוע להסכם החלב

הרפורמה בענף החלב יוצאת לדרך: "פותחים את הענף לתחרות בריאה"  

פתיחת השוק לייבוא וסגירת רפתות: נחתם ההסכם בענף החלב

מדוע יש לערוך שינוי בענף החלב בישראל?

מחירי החלב בישראל גבוהים ב-40% מאשר במדינות שונות בעולם, ועיקר הסיבה לכך היא מחיר החלב הגולמי. זה לא שהרפתנים מתעשרים פה מחלב, ממש לא. האוצר טוען שיש חוסר יעילות בענף וניתן להוריד את המחיר על ידי יבוא, הגדלת רפתות, הגברה ושכלול הייצור וסגירת רפתות "לא יעילות". כמו כן, השקעות בענף ואיחוד רפתות קטנות עשויים למשוך את הדור הצעיר להישאר בתחום.

בכמה יירד מחיר החלב הגולמי (החלב שקונות המחלבות) באופן מיידי?

בשלב הראשון ב-4 אגורות בינואר 2019. סקר רפתות עשוי להוריד את המחיר בעוד 10-8 אגורות. בהמשך, הוחלט על הפחתה מדורגת של מחיר המטרה של החלב (מחיר החלב הגולמי) של 23 אגורות, כך שבסוף התהליך ירד מחיר החלב מכ-1.92 שקלים לליטר ל-1.69 שקלים לליטר, ירידה של 12%. הפחתת מחיר המטרה תגיע לממוצע שנתי של 20 אגורות.

(צילום: ג'ורג' גינסברג)

חישוב מחיר המטרה של החלב ב-2025 יעשה לפי הוצאות של רפת גדולה, שמפיקה 1.2 מיליון ליטר חלב. שימו לב כי מחיר החלב הגולמי הוא לא מחיר ליטר חלב לצרכן, אלא מחיר ליטר חלב למחלבות. לגבי הורדת מחירים לצרכן - עוד חזון למועד.

מה ההסכם אומר לגבי פתיחת השוק לייבוא? 

ייפתחו לייבוא רוב מוצרי החלב באופן מדורג, כך שבתחילת 2019 המכס עליהם יפחת בכ-40% עד להפחתה של כ-65%. כדי להגן על הייצור המקומי נקבע כי אם הייצור המקומי יפחת מ-1.5 מיליארד ליטר בשנה, ייעצר מנגנון הפחתת המכס על יבוא עד התאוששות הייצור המקומי. 

מתווה הפחתת המכס מתחיל בשנה הראשונה ב-4.9 שקלים לק"ג ובשנה האחרונה 3.2 שקלים לק"ג. אם מחיר המטרה יהיה נמוך תהיה הפחתה נוספת עד 3 שקלים.

כמה זה עולה לנו? 

עלות ההסכם תעמוד אל 450 מיליון שקל. מתוך סכום זה, 350 מיליון שקל יועברו להשקעות ומענקים במושבים (שם יש רפתות שנחשבות לפחות "יעילות") ו-100 מיליון שקל להשקעות ומענקים בקיבוצים (שם יש רפתות שנחשבות "יעילות"). זה יעלה לנו עכשיו ויחסוך לנו כסף בהמשך, כך טוענים באוצר. 

מתי יירדו המחירים לצרכן?

סביר להניח שבמקרה הטוב, המחירים יירדו רק בעוד שנתיים. גם אם מחיר החלב הגולמי יירד בינואר הקרוב, המחלבות הגדולות (תנובה, טרה וגם שטראוס-יטבתה) לא יורידו מחירים כרגע, כי הן צריכות לפצות את עצמן על עליות שהן נאלצו לספוג במחיר החלב הגולמי. 

נסביר: מחיר מוצרי החלב לצרכן מבוסס בעיקר על מחיר החלב הגולמי שהמחלבות משלמות לרפתנים. מחיר זה נסק מאז דצמבר 2016 ועד יולי 2018 ב-10.7%, עלייה של 20.23 אגורות. כעת הוסכם בין האוצר לרפתנים שהמחיר של החלב הגולמי יירד באופן הדרגתי לאורך השנים ובינואר 2019 הוא יירד כאמור ב-4 אגורות ואולי יירד בעד 14 אגורות (בשל סקר רפתות).

(צילום: מירב קריסטל)

נשמע טוב, אבל גם אחרי הירידה המדוברת במחיר החלב הגולמי, הוא עדיין יהיה גבוה ולא יחזור לרמתו לפני העלייה התלולה מתחילת השנה שעברה. המחלבות טוענות כי עד עכשיו הן שילמו תוספת של 300 מיליון שקל, משום ששילמו מחיר גבוה לרפתנים בגין עליית מחיר החלב הגולמי, ולכן הן כנראה לא ימהרו להוריד מחירים לצרכן.  

יתכן שבכל זאת המחירים יירדו עוד לפני שיחלפו שנתיים?

 כן. אם תהיה הצפת יבוא זול שהצרכנים יחבבו, או אם המחלבות יחליטו להתחרות אלה באלה באמצעות הורדת מחירים (למרות שמבחינתן הן הפסידו כסף בשנתיים האחרונות), מה שבדרך כלל לא קורה.

אז בעוד שנתיים בטוח תהיה הוזלה?

שום דבר לא בטוח. על הנייר - כן. תהיה הוזלה. אם מחיר החלב הגולמי יירד לפי ההסכם - מוצרי החלב המפוקחים בהחלט יוזלו בהוראת הממשלה. מוצרי החלב הלא מפוקחים יזכו לתחרות מחו"ל (אבל לא קוטג' למשל. קשה לייבא מוצר כזה) וזה לכאורה ידרבן הורדת מחירים. אך אין לדעת מה צופן העתיד, כי בחקלאות מזג האוויר ומחירי מזון הבהמות יכולים להפוך את הקערה על פיה וכך גם מלחמות אזוריות ושלל גורמים חיצוניים.

מה ההסכם אומר לגבי המחלבות כמו תנובה, טרה ושטראוס?

שום כלום. למרות שרוב רובו של מחיר ליטר חלב לצרכן - הולך למחלבות. החקלאים מקבלים רק 1.92 שקלים לליטר חלב כך שרוב העלות של ליטר חלב לצרכן מתגלגלת לכיס המחלבות. לפי האוצר - פתיחת השוק לייבוא תכפה על המחלבות להוריד מחירים.

אז מתי נראה גבינות יבוא זולות במקררי הסופרמרקטים?

כבר שנים שיש גבינות יבוא בארץ וזה מספר שנים שנמכרות פה גבינות יבוא זולות, בעקבות מכרז של משרד האוצר ליבוא גבינות צהובות במכסה ללא מכס תוך התחייבות למחיר נמוך (כי "כוחות השוק" לא תמיד מורידים מחירים לצרכן).

המהלך הוריד מחירים באופן מינורי והעביר צרכנים לגבינות יבוא, אך לא באופן דרמטי שמשנה את פני השוק. רוב הצרכנים בישראל עדיין צורכים גבינות עמק ונעם. בנוסף, הסיבה למחירים הנוחים לצרכן היא התערבות ממשלתית.  

בהסכם החדש יש מתווה לייבוא גבינות כשהמכס עליהן יופחת בהדרגה ולא רק גבינות. מתי זה יקרה?

בשנים הקרובות ורק אם יהיה ביקוש הולם. היצרניות המקומיות מייצרות בדרך כלל את מלוא הביקוש המקומי ורק יבוא זול באמת וטעים לחיך הישראלי יוכל להחליפן בכמויות גדולות.  

באוצר טוענים חד משמעית שכן. אבל לא תמיד זה נכון. זה תלוי בכל מיני גורמים. למשל, בביקוש המקומי. אפשר לייבא גבינות בזול, אבל אם אין ביקוש - רוב הצרכנים יקנו תוצרת מקומית במחיר גבוה יותר והמחיר יירד מעט או לא יירד כלל. ולמה שלא יהיה ביקוש? בגלל טעם מקומי, איכות וסיבה נדירה יותר: סולידריות עם החקלאים.

(צילום: shutterstock)

יש גם אחוז גדל של טבעונים ונמנעים מחלב, שאם ימשיך לגדול בשנים הקרובות - הביקוש למוצרי חלב יפחת וכך גם המוטיבציה של היבואנים לייבא. עוד תסריט אפשרי: השוק נפתח לייבוא ובצורת במזרח אירופה תעלה מאוד את מחירי החלב משם. במקרה כזה, הייבוא לא יסייע להורדת מחירים. בנוסף, יבואנים תמיד מעדיפים למכור במחיר הכי גבוה שהצרכן המקומי מוכן לשלם. לכן במקרה שהרפתנים המקומיים יקפלו את הרפתות, המחירים יעלו.

האם הייצור המקומי ייפגע? 

אגף התקציבים באוצר ומאיר צור, יו"ר תנועת המושבים, אומרים שלהיפך. לרפתנים ניתן תקציב של 450 מיליון שקל להרחבת ושיפור רפתות או פרישה במקרה הצורך. מדי שנה 7% מהרפתנים פורשים. צפוי שאחוזי הפרישה יהיו גדולים יותר בעקבות ההסכם, אבל נטען שייצור החלב יגדל בשל הגדלת היעילות כך שהייצור המקומי יגדל.  

מהי המדיניות במדינות אחרות בנוגע לייבוא תוצרת חקלאית?

במדינות האיחוד האירופי ובארה"ב מגינים על החקלאות באמצעות סובסידיות ורוב התוצרת שעל המדפים היא תוצרת מקומית. גם בארה"ב החליטו שחקלאות היא נכס לאומי ומעדיפים שלא תתחרה באמת בתוצרת חקלאית זרה.

מה בדיוק מקבלים הרפתנים?

300 מיליון שקל להשקעות במגזר המשפחתי (מושבים, נחשבים טעוני ייעול) במטרה להגדיל ולאחד רפתות במושבים, 100 מיליון שקל להשקעות במגזר השיתופי (קיבוצים, נחשבים ליעילים יותר), 75 מיליון שקל (מתוך ה-300 מיליון למושבים) תמיכה ישירה, 33 מיליון שקל להשקעות לפיתוח רפתות שמניבות מיליון ליטר במטרה להביא לתנובה של 1.2 מיליון ליטר בשנה, 50 מיליון שקל לפרישה, וכן ביטול מנגנון ההתייעלות האוטומטית בגובה 4 אגורות בשנה.

ינתנו גם היתרי בנייה, הקלה בייבוא עובדים זרים, ויש התחייבות להטלת מכס על ייבוא עגלים חיים לשחיטה במטרה שהעגלים יגודלו פה. מהלך זה יחסל את רוב המשלוחים החיים לארץ (לא את כולם) ויהווה פגיעה בהכנסות תנובה ודבאח, שליטות שוק הבשר הטרי המקומי.

מה הקשר לבג"ץ תנובה?

תנובה הגישה עתירה לבג"ץ משום ששר האוצר משה כחלון, סירב לחתום על העלאת מחירי מוצרי החלב המפוקחים. בג"ץ הורה לשר לנמק החלטתו. כעת יוכל השר להציג לבית-המשפט את ההסכם הענפי. הוא אמור להגיש תשובתו עד 4 בינואר.

נטען שיש קשר. כחלון רוצה להראות הישגים. מאיר צור הצטרף לכולנו. כל האנרגיה שהניעה את ההסכם הזה קשורה גם במניעים פוליטיים, אם כי אגף התקציבים באוצר רוצה כבר שנים "לייעל" את משק החלב בישראל ולפתוח את השוק לייבוא.

מה אומרים הרפתנים המתנגדים להסכם אסדרת ענף החלב?

אופוזיציה בשם "ועד הרפתנים" פנתה לבחת המשפט בטענה שההסכם לא חוקי, ובית-המשפט המחוזי בחיפה הוציא צו עיכוב ביצוע זמני להסכם האוצר והרפתנים לאסדרה מחודשת של ענף החלב. הדיון נקבע ל-31 באוקטובר.

מהוועד נמסר: "הסכם העקרונות שנחתם בין התאחדות מגדלי בקר לבין האוצר הוא יום שחור לכלכלה ולחברה בישראל. למעשה, ההסכם מחייב רפתן לייצר ליטר חלב במחיר הפסד (1.65 שקל לליטר).

"למעלה מ-80% מהרפתנים, אם לא יותר, ייאלצו לעזוב את הענף. היתר יישרדו בקושי רב. כתוצאה מכך עתיד ענף החלב להיקלע למשבר ייצור קשה. המשבר יכה בכולם, אבל בראש ובראשונה בצרכנים. 70% ממוצרי החלב בישראל חייבים חלב טרי שיכול להיות מיוצר רק בייצור מקומי, ולכן, כשיפרוץ המשבר בעוד שנתיים, מחירי מוצרי החלב יעלו, ויורגש מחסור באספקה של מוצרים טריים.

"אנו נלחמים כעת מלחמת מאסף נגד יישום ההסכם. ביומיים האחרונים הצטרפו אלינו כבר למעלה מ-15% מהרפתנים במושבים, ואנו מונים 90 משקים. מדובר באסון לחקלאות ולעצמאות הכלכלית של ישראל".