בנימין נתניהו חייב לי כסף

לאחרונה ניסיתי למשוך מהכספומט 750 שקל לצורכי תמיכה בחקלאות המקומית, כשעל המסך הכחול מולי הופיעה הודעה: "אתה יכול למשוך עד שלושה שקלים". מדובר במינוח בנקאי ותיק ומוכר, שיוחלף בקרוב ל"פחחח, אתה עובד בעיתון". בעודי חוזר הביתה מאוכזב, עלתה בראשי תוכנית: החלטתי שאני מעוניין להתעשר. לא, אל תדאגו, אני לא מתכוון חלילה לעבוד בשביל זה: אני מתכוון להתעשר בצורה שעשתה את זה משפחת עופר, כלומר לקבל כסף מהמדינה.

לכאורה אין סיבה שהמדינה תשלם לי סכומי כסף נכבדים בלי שאעשה משהו בתמורה. אחרי הכל, זה לא שאני חרדי. אבל לאחר פשפוש בזיכרונותי, ששבו אלי אחרי התקרית בכספומט, הבנתי שהמדינה בעצם חייבת לי לא מעט.

בתחילת 2004 פירסמתי כתבה תחת הכותרת "ברוכים הבאים לגרועיסטן", שכיסתה ביקור במדינה סובייטית־לשעבר במרכז אסיה, שהיא המדינה הגרועה ביותר בעולם. סוללים שם את המדרכה בבורות, הלחם עשוי מבטון והשיניים מזהב. יש שם אפילו ילדים עם שיני זהב, ואלה צועקים אליך "מיסטר מיסטר, אמריקה" בעודך מנסה להתחמק מהם בין המוני גמלים. כדי להיות הוגן אני מוכן לומר שאם אתם צריכים צמר גמלים בזול, גרועיסטן היא המקום בשבילכם. בכל מקרה, מכיוון שהמקום היה כה גרוע, לא רציתי לפרסם את העובדה שמדובר באוזבקיסטן, אז החלפתי את שמה בכתבה לגרועיסטן. מעשה שטן, פרס סוקולוב נשדד ממני.

בחזרה לימינו, כולם כבר מכירים את "חמאסטן" - דרכו של בי. נתניהו לתאר את שלטון החמאס בעזה (אני מעדיף את המינוח הגיאופוליטי "הזבלים האלה"). ובכן, הטענה שלי - ושוב, אני אומר את זה אך ורק מתוך כוונת רווח - היא שביבי קרא את הכתבה שלי, החליט ששילוב של שם עצם עם הסיומת "סטן" זה מצחיק, והתחיל להשתמש במונח "חמאסטן" לקול מצהלות ההמון. אני לא רוצה להגזים בחשיבות העניין, אז בהחלט ייתכן שאם הכתבה שלי לא היתה מתפרסמת, ציפי לבני היתה היום ראש הממשלה.

לאחר מחקר מעמיק ב"גוגל" ואף ב"יאהו!", גיליתי שאין שום סיבה לחפש ב"יאהו!". גוגל מצידו הפנה אותי לערך חמאסטן בוויקיפדיה, שם נטען שהשימוש הראשון במטבע הלשון היה דווקא של חבר הכנסת אפרים סנה. לפתע החלה להתבהר קנוניה שלמה: אביו של אפרים סנה, בדיוק כמו אוזבקיסטן, היה בעברו קומוניסט. האם סנה מנסה להמשיך את דרכו? האם ייתכן שדבר כאן איננו אקראי, וסימנו דווקא אותי כמטרה כבר ב־1996, השנה שבה פרשתי מהנוער העובד?

לטורים נוספים של רם גלבוע

• באמת שאני מתכוון להעליב
• תתמכו בספורט אתגרי. הוא הורג דבילים
• טור זה משמש את לקוחות כל קופות החולים
• הטור הקודם שלי היה יותר טוב
• למה אני מעדיף לא למות
• פצעים וחבורות קלות
• נולד לעשות קצת עם הראש לפי הקצב וזהו
  

אי אפשר להתעלם מכמות הראיות הנסיבתיות. וויקיפדיה טוענת שחבר הכנסת סנה השתמש לראשונה בחמאסטן באוקטובר 2004, כתשעה חודשים לאחר פרסום המאמר המקורי שלי. אבל תתכוננו להיות המומים: גיליתי שוויקיפדיה טועה. אני יודע, קשה להאמין, אלא שחיפוש לפי תאריכים בגוגל מגלה שסנה אמנם היה הראשון שהשתמש במונח חמאסטן, אבל הוא עשה זאת כבר במרץ של אותה שנה. במילים אחרות, חמאסטן צף לראשונה רק קצת יותר מחודש אחרי פרסום המניפסט הגרועיסטני. צירוף מקרים אומלל, או השתלטות של המדינה על נכסיו האינטלקטואליים של הפרט? ימים יגידו. כל מה שאני יודע זה שאם מישהו קורא את השורות האלה ועדיין לא מאמין שחמאסטן זה גנבה ספרותית של גרועיסטן, שמצדיקה תשלום תמלוגים ועוגמת נפש - אז הוא כנראה מבין משהו במשפט.

המידע החדש הכביד על תודעתי התמימה, אבל לא הרתיע אותי. פשפוש עיקש יותר במרתפים האפלים של ההיסטוריה גילה לי שביבי ניכס לעצמו את חמאסטן רק לקראת סוף 2005, עם עליית חמאס לשלטון ברצועת עזה באמצעות הבטחות בחירות שקריות, למשל סקילות מהירות יותר או רכבת תחתית. ועדיין, קשה לי להאמין שביבי לא הכיר את האטימולוגיה המדויקת של חמאסטן. בדיוק כמו בפרשת בר און־חברון, מדובר כאן בעוד מהלך שמעיד על אופיו של ראש הממשלה שלנו - מהלך שבו הוא בחר להתעלם במכוון מהענקת הזכויות על מטבע הלשון למפתח המקורי.

עוד לא ברור לי איך נתניהו קשור למפלגה הקומוניסטית, אבל אני מבטיח לעבוד על זה. בינתיים אני ממליץ לכולם להישאר ערניים לכל הצעה שלו להלאמת אמצעי הייצור העיקריים שלנו, כגון אסי כהן.

הקורא הציני אולי יתהה עכשיו, "אוקיי, ברור לכל בר־דעת שראש הממשלה ניצל אותך לצרכיו הפוליטיים. אבל איך זה קשור אלי?". ובכן, אני מאמין שהמקרה הפרטי שלי יכול ללמד לקח קטן לחיים. ודאי קרה גם לך שהשתתפת בישיבה השבועית במקום העבודה שלך, ולחשת לאחד העמיתים שלך איזה רעיון קטן שעלה לך לראש. ואז הוא חזר על הרעיון שלך בקול רם, והבוס התלהב והעניק לו העלאה עצומה בשכר. הלקח הוא: תשתדל שזה לא יקרה.

בחודש הבא אגלה איך תרמתי לקידום מטבע הלשון "סבבה", אבל בינתיים, מיד עם סיום הטור הנוכחי, אני מתחיל לעבוד על מכתב רשמי שיישלח ללשכת ראש הממשלה בדרישה לתמלוגים המגיעים לי כחוק. אחר כך אני כבר אחשוב איך אפשר לגרום לעורך המגזין לשכוח ש"גרועיסטן" היתה הכותרת שלו.

עדכון: עכשיו בדקתי וגיליתי ש"ברוכים הבאים לגרועיסטן" התפרסמה באפריל 2004, חודש אחרי שסנה אמר "חמאסטן", אז לא חשוב כבר.